"אני חושש שבקרוב נגיע לשלב של אלימות פיזית נגד ישראלים ויהודים באוניברסיטאות"

"אני חושש שבקרוב נגיע לשלב של אלימות פיזית נגד ישראלים ויהודים באוניברסיטאות"

בעוד שהחרם האקדמי נגד ישראל מתרחב, המחאות נגד המלחמה בעזה מקצינות ולעתים מכילות חלקים אנטישמיים עוינים כלפי סטודנטים ומרצים יהודים וישראלים בקמפוס ■ נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין, חושש שהמצב רק יחריף — ומסביר מה לדעתו המדינה צריכה לעשות

April 25th, 16PM April 25th, 16PM ליאור דטל

"ישראל נהפכה להיות סמל לאויב באוניברסיטאות המובילות בארה"ב. כל דבר שמריח מישראליות נתפס כפסול". כך לדברי נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין, בריאיון ל-TheMarker בנושא המחאות המתגברות נגד ישראל בקמפוסים של אוניברסיטאות העלית בארה"ב.

רובין, שכיהן ב-2016-2006 כמשנה לרקטור של אוניברסיטת ניו יורק ומכיר מקרוב את מערכת ההשכלה הגבוהה בארה"ב, אומר שהמחאות האלה לא צפויות להסתיים בתקופה הקרובה: "המאבק הנוכחי נגד ישראל כולל בעיקר אלימות מילולית, אבל אני חושש שבקרוב נגיע לשלב של אלימות פיזית נגד ישראלים ויהודים באוניברסיטאות. אני מעריך שהשיא עוד לפנינו, ונראה הידרדרות במצב כבר במאי".

הוא מוסיף: "הקמפוסים בארה"באינם מקום טוב להיות בהן כרגע עבור ישראלים. אני מקווה שהתחזית שלי לא תתממש, אבל לדעתי ההפגנות נגדנו יחמירו במהלך החודש הקרוב, בתקופת טקסי הסיום באוניברסיטאות. יש מוסדות שכבר הודיעו על ביטול הטקסים מחשש להתפרצויות של מחאות אלימות".

רובין מציין שהמחאה מאפיינת בעיקר סטודנטים למדעי הרוח והחברה ולכן משפיעה יותר על ישראלים ויהודים בתחומים אלה. האוניברסיטאות בישראל עוקבות בדאגה אחרי המחאה האנטי־ישראלית המתפשטת בקמפוסים בארה"ב ונשיאי האוניברסיטאות צפויים לפרסם הצהרה משותפת בנושא בהמשך היום (ה').

הישראלים באוניברסיטאות צריכים לדאוג?

רובין: "איני חושב שהגענו למצב של חשש לחייהם, אבל נגיע לשם אם הנהלות האוניברסיטאות לא יצליחו להשתלט על המצב. בשלב הנוכחי די ברור שחוקרים ישראלים או יהודים לא יכולים ללמוד או ללמד או באווירה כל כך עוינת — זה בלתי אפשרי. לפני כארבעה חודשים ביקרתי באוניברסיטאות בארה"ב. כשהייתי בהרווארד שמעתי מסטודנטים יהודים דברים נוראיים, ראיתי הודעות וואטסאפ מאיימות שקיבלו ואיחולים ללכת למשרפות — אלה דברים קשים מאוד. התנועה הזאת כוללת מרכיב אנטישמי והיא עוצמתית".

ואיפה הנהלות האוניברסיטאות?

רובין: "הן מנסות לטפל בזה ולפזר את מאהלי המחאה ואת ההפגנות. בקולומביה הזמינו משטרה וגם זה לא עזר. זה גל אנטישמי מאורגן שקשה מאוד לעצור".

"האקדמיה בישראל נמצאת במגננה"

עם פרוץ המלחמה החלו חוקרים ישראלים לדווח על תחילתו של חרם אקדמי המופנה נגד חוקרים באוניברסיטאות הישראליות. איכות המחקר בישראל, והקריירה של החוקרים עצמם, תלויים מאוד בשיתופי פעולה עם חוקרים בחו"ל, פרסומים של מחקרים בכתבי העת מדעיים מובילים בחו"ל והתמודדות וזכייה במענקי מחקר מקרנות בינלאומיות.

בחודשים האחרונים החרם הזה מתגבר והולך: חוקרים דיווחו על ביטולי הזמנות שלהם להרצאות במוסדות בחו"ל, הקפאות של שיתופי פעולה מחקריים ןשל תוכניות חילופי סטודנטים. בסקר שפירסמה האקדמיה הלאומית הצעירה בינואר דיווחו כשליש מהחוקרים על פגיעה משמעותית בקשרים הבינלאומיים שלהם. עד כה, הממשלה לא התייחסה לחרם ולא יישמה צעדי הסברה בקמפוסים בארה"ב.

"העבודה מול ארה"ב הפכה להיות קשה יותר ואני חושש שהמצב יחמיר עד שהמלחמה תסתיים", רובין אומר. "אנחנו מרגישים הרבה ביקורת כלפי חוקרים בישראל והססנות לבצע שיתופי פעולה. אין כנסים בינלאומיים בארץ, שיתופי הפעולה עם חוקרים ומוסדות בחו"ל משובשים ויש תסיסה נגד ישראל גם בקרב חברות הייטק הגדולות. האקדמיה הישראלית חזקה, אבל כרגע אין ספק שהיא במגננה. אנחנו נאבקים על המעמד שלנו בעולם.

"אנחנו תלויים מאוד בשיתופי הפעולה עם האוניברסיטאות המובילות בארה"ב. אנחנו מתחרים עם הטובים ביותר ומשתפים פעולה עם הטובים ביותר. למרות התקציבים הזעומים שהממשלה משקיעה במחקר הישראלי אנחנו מצליחים לייצר שיתופי פעולה עם מוסדות גדולים ומצליחים, כך שאין ספק שהמצב הנוכחי פוגע קשות באקדמיה".

אפשר לקבוע שישראל מתמודדת עם חרם אקדמי?

"אנחנו מתמודדים עם חרם אקדמי חלקי. יש מהלכים שנעצרו, בעיקר בתחומי מדעי הרוח והחברה שבהן המצב גרוע יותר. אנחנו מרגישים בחוסר רצון גובר והולך של חוקרים ומוסדות לשתף פעולה עם גופים וחוקרים ישראלים, ואפשר לקבוע שיש פגיעה מסוימת בשיתופי הפעולה המדעיים בין ישראל למדינות אחרות".

מה הממשלה צריכה לעשות?

"הדבר הראשון שהיא צריכה לעשות הוא לעודד חוקרים ישראלים לחזור לארץ ולהשקיע כספים כדי לבנות תשתיות מחקר. חוקרים ישראלים באוניברסיטאות הנבחרות לא יוכלו להמשיך במחקר שהם מבצעים ללא תשתיות מחקר מתאימות והממשלה צריכה לפנות אליהם ולהבטיח שהמחקר שלהם לא ייפגע אם יעברו לארץ. אנחנו גם צריכים להפנות משאבים כדי לשמר את הקשרים שיש לנו עם האוניברסיטאות בארה"ב ובאירופה ולעודד את החוקרים לשמור על הקשרים האישיים עם חוקרים בארה"ב, וגם למצוא איך להביע תמיכה בהנהלות האוניברסיאות בארה"ב, שברובן הגדול מנסות להשתלט על המצב".

לא רק אנטישמיות

איך בכלל מוסדות מובילים בארה"ב הגיעו למצב הזה?

"אני עוקב בדאגה אחרי השינויים בקמפוסים של האוניברסיטאות המובילות בארה"ב בשנים האחרונות. המצב הזה נוצר בעקבות הזנחה של תחומי מדעי החברה והרוח לטובת תחומים עם תועלת כלכלית גדולה יותר. כל מה שאינו מכניס כסף נהפך לפחות חשוב. הזנחת המחקר בתחומי הרוח והחברה יצר ואקום, ולוואקום הזה נכנסו חוקרים מסוג חדש, המחזיקים בתיאוריות קיצוניות ותפיסה שונה לגבי מהות המחקר, שתומכת בניסיון לשנות באופן אקטיבי את הסדר החברתי ובהטפה. אלה הפקולטות שהיום מובילים את מאבק הסטודנטים נגד ישראל.

"התופעה הזאת פועלת כעת לרעת ישראל וגם לרעת הנהלות האוניברסיטאות. השילוב בין התופעה הזאת, האנטישמיות שתמיד בעבעה מתחת לפני השטח בארה"ב והרשתות החברתיות נוצרה כאן הסערה המושלמת. האנטישמיות לא הייתה מתפרצת ללא התנועה הפרו־פלסטינית המאורגנת מאוד שבקמפוסים בארה"ב. זו תנועה שמנסה לשנות את ההרכב הדמוגרפי של אוניברסיטאות העלית בארה"ב, שהיום ישבהן שיעור גדול של יהודים. היא מסתמכת על תאוריות שקוראות למרוד בתרבות המערב ותופסות את ישראל כמדינה מדכאת".

לדברי רובין, כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, יצא אתמול בהצהרה נגד האנטישמיות בקמפוסים הוא "החמיץ חלק ניכר מהתמונה".

"האנטישמיות שעליה נתניהו מדבר היא רק פן אחד למה שקורה כאן. נוח לנתניהו להצביע על האנטישמיות אבל למאבק הזה יש פנים אחרות — והוא כולל גם ביקורת על התנהלות הממשלה. בנוסף, התמונות של ההרס בעזה שמוצפות במדיה החבתית משפיעות על דעת הקהל. ככל שהמלחמה תתארך המצב יחמיר, ואני כבר איני מדבר על כך על זה שאין לישראל שום מערך הסברה".

מה האוניברסיטאות בישראל עושות בנדון?

כל אחת מאיתנו עושה את המקסימום כדי להסביר ולסנגר על ישראל דרך הקשרים שיש לנו במוסדות בחו"ל. אבל הגל הזה עצום וקשה להתנהל מולו כשאנחנו נמצאים בתוך חרם אקדמי חלקי.

2024-04-25T13:55:04Z dg43tfdfdgfd