"לתושבים נמאס מדיקטטורים. הם רוצים מנהיגים שיקשיבו להם"

"לתושבים נמאס מדיקטטורים. הם רוצים מנהיגים שיקשיבו להם"

הנת"צ ששיגע את תושבי קריית אונו, השכונה החרד"לית שממנה מפחדים בקצרין והתחושה של העכואים שמנסים להמליך עליהם נסיך: הסיבות בגללן שלושה אנדרדוגים הפתיעו וניצחו ראשי ערים מכהנים בבחירות המוניציפליות — והפעולות הראשונות שעשו בתפקיד — יכולות ללמד משהו על מה שצפוי לנו בבחירות הכלליות

April 26th, 06AM April 26th, 06AM טלי חרותי-סובר

"המלחמה היא הקמפיין הטוב ביותר". זו הקונספציה שעליה סמכו רצף של ראשי עיריות מכהנים בחודשים שקדמו למערכת הבחירות המקומית, שהתקיימה בסוף פברואר, לאחר שנדחתה בכמה חודשים בעקבות המלחמה. בהתאם לכך, בערים כמו נשר ורעננה ניתן היה לראות שלטי חוצות דוגמת "חזקים ביחד, תודה לנשיא ביידן", או "מחבקים את תושבי הדרום", שעליהם חתום ראש העירייה.

ההנחה של מי שאחזו בהגה השלטון המקומי וניסו להיבחר מחדש הייתה כי בזמן מלחמה אין רצון לשינוי, וראש הרשות נתפס כ"מבוגר אחראי", שמשרה ביטחון וייבחר שוב בקלות. הראשים המכהנים היו אמורים להרוויח מ"הרדמת" הציבור, כשהם דבקים באמירה "אנו עוסקים עכשיו במלחמה, לא בפוליטיקה", כדי להיבחר מחדש — בזמן שהמתמודדים החדשים והלא מנוסים יתקשו לצאת בקמפיין מול קשב ציבורי נמוך, ולהסביר מדוע דווקא עכשיו הגיע זמנם.

רק שהמציאות הוכיחה את ההפך. מחקר שערך ד"ר אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה העלה כי דווקא במערכת הבחירות האחרונה — תוך כדי מלחמת עזה, כאשר איום המלחמה בצפון הולך וגדל — שיעור ההצלחה של ראשי רשויות מכהנים היה הנמוך ביותר בארבע מערכות הבחירות האחרונות. רק 62% מראשי הרשויות שהתמודדו שוב הצליחו להיבחר, לעומת 74% ב–2013.

שלושה יישובים שבהם נרשמה הצלחה מפתיעה ומרשימה במיוחד למועמד האנדרדוג הם קריית אונו, קצרין ועכו. ההסברים לכך יכולים ללמד על ציפיות התושבים מראשי העירייה שלהם — וגם על השאלה הגדולה הנוגעת למערכת הפוליטיקה הארצית: מה צפוי לנו בבחירות הכלליות, לכשאלה יגיעו, במהלך או בתום המלחמה.

"קנינו דגלים — ועברנו בית־בית, בצניעות"

על ישראל גל, ראש עיריית קריית אונו בעשר השנים האחרונות, אמרו שיפסיד בבחירות בגלל נת"צ. הדבר נבע מכך שבמהלך 2022, למרות התנגדות משמעותית של התושבים, קבע גל נתיב תחבורה ציבורית במרכז העיר, בצד שמאל של הכביש, ולא בימין כמקובל (נת"צ אחר מחק בניגוד לדעת משרד התחבורה, לאור בקשת תושבים). אם לא די בכך, בניגוד לנת"צים אחרים, חלקיים — זה שקבע גל הוקדש לתחבורה ציבורית בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע, מה שיצר לטענת תושבים פקקים בלתי־נסבלים וחשש לחיי אדם. "זו הייתה דוגמה להתנהלות כוחנית של ראש עירייה שלא מקשיב לתושביו, ולא מוכן להודות בשגיאות", אומר תושב קריית אונו ותיק.

באוגוסט 2023 נקשר עוד אירוע בעייתי לשמו של גל, שמולו התמודדו שתי נשים: מיכל רוזנשיין, נציגת יש עתיד, ועובדת בכירה בעירייה; וליאת גרוסמן תמיר, נציגת המחאה נגד ההפיכה המשפטית. במסרונים שנשלחו לתושבי קריית אונו לקראת מועד הבחירות המקורי נכתב: "אומרים שהיא משוגעת על כדורים. זה נכון? (לא, לא, לא ליאת התותחית!)". לאחר בדיקה מקיפה נמצא כי מאחורי ההודעות עומד שמוליק כהן, לימים יועצו האסטרטגי של גל — שטען כי לא ידע על ההודעות.

בשבועות שקדמו ל–7 באוקטובר נדמה היה כי גל עומד להפסיד, אלא שעם פרוץ המלחמה הוא התחזק בסקרים. במערכת בחירות הסוערת שנוצרה בקריית אונו והתבטאה בשיעור ההצבעה הגבוה — 62% (לעומת ממוצע הארצי של 54%) — הביסה רוזנשיין את שלושת המתמודדים מולה כבר בסיבוב הראשון, כשזכתה ב–43% מהקולות. גל זכה ל–38% בלבד.

"מה לא אמרו עליי", אומרת רוזנשיין, מייסדת ומנהלת בית ספר יסודי גדול בעיר, שבשנים האחרונות מנהלת את האגף לשירות לתושב בעירייה. "קראו לי בלונדינית, הגישו נגדי תלונה במשטרה שהתבררה כלא כלום, שלחו עקיצות ברשתות החברתיות, הפיצו הודעות וואטסאפ מכפישות. אני החלטתי לפעול בדיוק בכיוון ההפוך. מעולם לא הכפשתי אף אחד, וגם ב–35 חוגי הבית שערכתי לא נתתי לאף אחד לטנף. ההוראה לצוות שלי הייתה: כמו כלה ביום חופתה, לא אומרים רע על אף אחד, לא נגררים לפרובוקציות וגם לא לייאוש. ראיתי מטרה והלכתי אליה. ניצחתי כי הייתי חרוצה, והבהרתי לציבור שמכיר אותי כבר שנים רבות, שיש כאן ראש עירייה שרואה אותו.

"בנוסף, יש בבקעת אונו שלוש ראשות עירייה מדהימות שעודדו אותי מאוד: ליזי דלריצ'ה מגני תקווה וליאת שוחט מאור יהודה שנבחרו שוב, ויעלה מקליס מיהוד, שלצערי לא נבחרה בפעם האחרונה. דרכן הבנתי כמה מתאים לנו, הנשים, להנהיג, ולעשות את זה ללא אגו, בשקט ובאציליות".

רוזנשיין מתארת קמפיין מורכב וקשה, עם עלות גבוהה ("מאות אלפי שקלים מכיסך"), שכלל התמודדות לא רק מול גל, אלא גם מול מועמדת ליברלית שנגסה כ–9% מקולות המחנה שלה ומסע שארך תשעה חודשים, כולל שתי דחיות (מאוקטובר 2023 לינואר השנה ומשם לסוף פברואר). "הדחיות היו מייאשות, סוג של נקודות שפל", היא אומרת, "אף שאת נורא רוצה שהתהליך יגיע לסופו, כלל לא היה ברור מתי נגיע לקלפיות".

יתרה מכך, מכיוון שרוזנשיין שימשה בתפקיד בכיר ברשות, היא נאלצה על פי חוק להתפטר מתפקידה כבר ביוני 2023, כך שלא קיבלה משכורת חודשים רבים. מובן גם שהקשב הציבורי לא היה לטובתה. "לפני המלחמה הנתונים שלנו היו מצוינים", היא אומרת, "היה ברור שהתושבים רוצים שינוי, בעיקר שיקשיבו להם, ואז פרצה המלחמה והדברים השתנו. היה נדמה לפרקים שראש העירייה המכהן מתחזק מאוד. מכיוון שידענו שלא ניתן לקיים קמפיין רגיל, עשינו משהו אחר. קנינו דגלים ועברנו בית־בית בצניעות, ואמרנו 'באנו להיות אתכם, לחזק אתכם, אנחנו כאן'".

מתברר שזה עבד. בעצם נוכחותה בבית הבוחרים הזכירה רוזנשיין לתושבים שיש אלטרנטיבה. "תקשורת בגובה העיניים, חום אנושי ואהבת אדם הם גורמים חשובים ביותר", היא אומרת. "אנשים רצו הנהגה אחרת, כי נמאס מהקומבינות. ההתנהלות שלי מבוססת על כבוד הדדי, והודיתי לראש העירייה היוצא בחום בטקס החילופים. אני מתכננת לשמר את פועלו, ובמקביל כל עובדי הלשכה שירצו — יישארו בתפקידיהם. באנו לעבוד".

"זו הרגשה מאוד מעצימה להיות ראש עירייה", אומרת רוזנשיין. כבר היום היא מצהירה כי לא תהיה יותר משתי קדנציות בתפקיד, ושמה דגש על חיזוק הקהילתיות, וכן קידום ניראות העיר ואזורי מסחר שיכניסו לקופה הציבורית כסף

"זו הרגשה מאוד מעצימה להיות ראש עירייה", היא אומרת. "הדבר הראשון שעשיתי הוא מפגש עם כל הנהגות ההורים בבתי הספר השונים במטרה לשפר ולחזק את החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בעיר. בנוסף, מכיוון שהתחייבתי לשקיפות, הופץ סקר בנושא חגיגות יום העצמאות, בעקבותיו החלטנו על חגיגות צנועות".

רוזנשיין מצהירה כבר היום כי לא תהיה יותר משתי קדנציות בתפקיד — "גם כמנהלת בית ספר עבדתי עשר שנים ונתתי לאחרים" — ושמה דגש על חיזוק הקהילתיות, וכן קידום ניראות העיר ואזורי מסחר שיכניסו לקופה הציבורית כסף. "צריך להתקדם לכיוון בתי ספר חדשים ולהכניס טכנולוגיה למערכת החינוך", היא אומרת, "וזה המקום שלי. לא לחינם תיק החינוך נשאר אצלי". במקביל, היא מבטיחה, תבדוק שוב את חיוניותו של אותו נת"צ.

ראש המועצה הצעיר בישראל: "אני יודע למה המקום זקוק"

יהודה דואה מקצרין הוא ראש המועצה הצעיר בישראל. ב–1 באפריל, פחות מחודשיים לאחר שניצח בבחירות, הוא חגג 31. בדרך ללשכת ראש המועצה הוא ניצח בקמפיין סוער (53% לעומת 47%) את ראש המועצה המכהן, דימי (דימיטרי) אפרצב, נציג הליכוד, שכיהן במשך שתי קדנציות והכריז מעט לפני הבחירות כי "אני לא יודע איך עושים בחירות באמצע מלחמה, מבחינתי זו טעות".

בקצרין, שבה 9,300 תושבים בלבד, שיעור ההצבעה היה 60%. לפי המקומיים, בחירתו של דואה הצעיר — שאפילו לא היה חבר מועצה קודם לכן — נבעה מטעויות שעשה ראש המועצה המכהן. "יש שתי סיבות מרכזיות לבחירה של הבחור הצעיר שעוד לא הוכיח דבר", מסבירה תושבת ותיקה ומעורבת. "חלק מתושבי קצרין הרגישו שדימי, שפרש אחרי הבחירות מהחיים הציבוריים, לא הקשיב לאף אחד מלבד לעצמו ולאנשים שחשבו כמוהו. הוא לא הצליח לשכנע את התושבים שהוא מתייחס לדעתם, וגילה שלאנשים נמאס מדיקטטורים. הם רוצים מנהיגים שיקשיבו להם".

"דימי רצה עוד 1,500 תושבים חדשים — ומהר, כדי לעבור את רף 10,000 התושבים (רף שאם עוברים, תקציבי הממשלה ליישוב גדלים; טח"ס), אבל בקצרין רוב הבתים נמוכים, ובתי קומות יהפכו אותה לחצור או קריית שמונה — והתושבים לא רצו את זה. דימי לא הקשיב, והשכונה כבר נבנית", אומר תושב אחר.

אתגר נוסף שעמד בפני ראש המועצה הקודם היה התמודדות עם האיזון המשתנה בין האוכלוסיות השונות בקצרין, עם הגעתה של אוכלוסייה חרד"לית גדולה למקום, יחד עם גרעין תורני ואולפנה. היום מהווים החרדים־לאומיים 25%–30% מתושבי העיר. "דימי עשה עבורם המון והכעיס את השליש החילוני שחי פה", אומר תושב נוסף. "באופן אירוני, זה לא הספיק להם והחרד"לים תמכו בדואה, שהיה האלטרנטיבה היחידה ובמובנים רבים היה בחירת מחאה".

חששם של החילונים בקצרין אינו מופרך. לדברי תושבים, בשבת העיר כמעט סגורה למעט מסעדה אחת, ובמתנ"ס העירוני חלק מהחוגים נערכים בהפרדה; בבית הספר היסודי־דתי דרכי נעם, שבו למדו בעבר בהפרדה מכיתה ה', לומדים כך כבר מכיתה ג' והיום מבקשים שם הפרדה מכיתה א'; ויש תושבים החוששים כי במקום ההקצאה שניתנה למבנה בית ספר חדש בקצרין — המבנה החדש ייהפך לישיבה.

דואה עצמו מתגלה בשיחה עמו כבחור מלא ביטחון. "עשיתי עבודה יסודית, לא ירדתי לפסים אישיים, והצגתי רק תוכן מקצועי", הוא מסביר את ניצחונו. "התושבים מכירים אותי כבר שנים כיזם ופעיל חברתי, אני מאוד נגיש. נולדתי פה, גם אשתי, ושלושת ילדיי גדלים פה. אני יודע למה המקום הזה זקוק. הציבור בישראל מואס במנהיגים מנותקים".

גם אצל דואה השיטה כללה מעבר מבית לבית ביישוב. לדבריו, בביקורים האלה הציג לתושבים תוכניות עבודה סדורות ומקצועיות. "ירדנו לפרטים הקטנים בתחומים שונים, החל בחינוך, דרך תעסוקה, ועד תיירות, תחבורה וספורט, וכן המשאבים שיש בידינו ודרכי הפעולה למימושן".

לדואה יש תוכניות גדולות, ולא חדשות, שבהן הוא תלוי בלא מעט גורמים חיצוניים. "כשנכנסתי לתפקיד הופתעתי מההסתמכות על תקציבים שאין בהכרח הבטחה שיגיעו", הוא אומר. בין היתר, הוא אומר כי יפעל לקידום "תעסוקה עתירת ידע לאזור לצד חינוך מתקדם", מה שלא בדיוק קרה עד היום. לדבריו, הדבר יקרה מכיוון שהוא מתעתד לסייע בהקמת פקולטה להנדסה במכללת תל חי, שתספק לאזור מהנדסים. אלה, לדבריו, יגיעו לאזורי תעסוקה ייחודיים שייבנו בעזרת תמריצים שיגיעו ממשרד הכלכלה, ויהיו שייכים לקצרין.

"החרד"לים יכלו לגור בכל יישוב דתי בסביבה, אבל הם באים לכאן כי הם רוצים את הגיוון. ברור שכל צד מבקש את מה שהיה רוצה עבור צביון חייו, אבל אנחנו נשמור על איזון. תמיד היו פה חרד"לים, כמו גם אנשים מסורתיים שהולכים לבית הכנסת ועושים קידוש, וחילונים. הסטטוס־קוו יישמר"

ומה באשר לשכונה שכבר נבנית בבנייה גבוהה ותמשוך אליה כ–1,900 משפחות חדשות? "השכונה קיימת ואני מחויב להסכמים", אומר דואה, שגם לא מתרגש מנושא האיזון הדמוגרפי, ומהחשש שיופר.

"החרדים הלאומיים יכלו לגור בכל יישוב דתי בסביבה, אבל הם באים לכאן כי הם רוצים את הגיוון", הוא אומר. "ברור שכל צד מבקש את מה שהיה רוצה עבור צביון חייו, אבל אנחנו נשמור על האיזון שעליו שמרנו מאז הוקמה קצרין. תמיד היו פה חרדים לאומיים, כמו גם אנשים מסורתיים שהולכים לבית הכנסת ועושים קידוש, וחילונים. הסטטוס־קוו ישמר".

"אשרי המאמין", אומר תושב חילוני מודאג. "ראש המועצה החדש יצטרך לעמוד כחומה בצורה מול דרישות החרד"לים ולא להיענות להן, וזה לא יהיה פשוט, כי מדובר באנשים שיודעים להפעיל לחץ גדול. ניתן לקוות שדואה יזכור להשקיע בחילונים לא פחות, ואולי יותר, מאשר במבני וארגוני דת".

ניצחון מפתיע על יד ימינו של ראש העירייה

לא מעט לסתות נשמטו כשהגיעו תוצאות האמת בעכו: 57% מהתושבים בחרו במועמד שלא ניתן לו סיכוי כשהחל המרוץ. עורך הדין והיזם החברתי עמיחי בן שלוש ניצח עם 51% מהקולות את אוהד שגב, לשעבר מנכ"ל העירייה ויד ימינו של ראש העירייה היוצא, שמעון לנקרי — שתמך בו פומבית.

"בלשון הספורט ניתן לקרוא לזה הפתעה מרעישה", מגדיר זאת תושב העיר, שדר הספורט המיתולוגי, זוהיר בהלול. "שגב סימל את מורשת לנקרי, שהחלה בתחילת שנות ה–2000. הציבור רצה משהו אחר".

מ', שמכירה היטב את העיר, מסבירה כי מדובר ברעידת אדמה. "לנקרי היה ראש עירייה חזק שנבחר שוב ושוב מאז 2003 וקידם את העיר. עם זאת, דווקא התמיכה המוצהרת שלו בשגב הרגיזה אנשים. הייתה תחושה של מינוי יורש, אבל עכו אינה מלוכה והנתינים לא מיישרים קו עם בחירת המלך היוצא. בין היתר, זו הצבעת מחאה על תחושת העליונות שהגיעה מהעירייה. שם היו בטוחים ששגב לוקח את הבחירות בהליכה".

בן שלוש היה מודע היטב לסיכוייו הנמוכים במאבק. "אני יודע שאנשיו של המתמודד השני היו בטוחים שינצחו ב–60% ואפילו 80%", הוא אומר, "ואכן כל המנגנון התגייס בעד המועמד של ראש העירייה. ידעתי שאני יכול לנצח מסיבה פשוטה: אני מכיר את הרחוב, ולכל מקום שאליו הגעתי, אנשים אמרו לי שהם איתי מסיבה אחת — הם רצו שינוי, אוזן קשבת ודלת פתוחה. גם היום אני מסתובב עם קורקינט בעיר, כמו שעשיתי קודם. זה מחבר אותי לשטח ועוזר לי להבין מה באמת צריך פה. אני יכול להבטיח שקודם לא הייתה לי דלת למשרד, וגם היום לא תהיה לי, וזה בדיוק מה שאנשים חיפשו".

בן שלוש הגיע מבית קשה ברחוב ירושלים, הידוע לשמצה בעכו, ולא מסתיר את העובדה שאביו היה נרקומן. בהתאם, הוא רגיש מאוד לאוכלוסייה החלשה בעיר. בין היתר, הקים לפני עשור את ארוחת הסדר הקהילתית, שאליה מגיעים כ–300 איש בכל שנה. סעודה נוספת הוא מארגן בראש השנה. בנוסף הקים בן שלוש את "קבוצת המתנדבים למען תושבי עכו" ויחד הם מחלקים מאות סלי מזון לנזקקים בכל שנה.

לדבריו, מערכת הבחירות הייתה מאבק קשה שבו אף מפלגה לא תמכה בו, בעוד הליכוד וכל מפלגות הקואליציה של לנקרי תמכו במתחרהו. "לא פעם טינפו עליי, דיברו על המשפחה שממנה הגעתי, אבל אני גאה במיוחד במקום שממנו באתי ובהישגים שהמשפחה שלי הגיעה אליהם. בניגוד לצד השני, מעולם לא נכנסתי לקמפיין השחרה, להפך. תמיד אמרתי: זה מי שאני וזה מה שעשיתי, בלי לדבר על המתמודד מולי או על ראש העירייה לנקרי. אני מאחל לשניהם הצלחה בהמשך".

כעת מתכנן בן שלוש פרויקטים חדשים לאורך הטיילת של עכו, הקמת מגרשי כדורגל משותפים וטיפול בשטחים הציבוריים בעיר. לדבריו, הוא יקטין את אגרת השמירה בעיר ויקים כיתות כוננות לשמירה על הביטחון האישי. לטענתו, העובדה כי עכו היא עיר מעורבת ומאתגרת לא מרתיעה אותו.

"הדבר הראשון שעשיתי בתפקיד היה לבדוק את נושא החירום, אם המקלטים מוכנים. דרשתי להציב עוד מיגוניות ברחבי העיר, במקומות שבהם אין ממ"דים. נייצר פה שיח פתוח עם כולם", הוא אומר. "מנהיגות מהשטח יכולה למנוע לא מעט משברים. בעכו חיים אנשים מדהימים שחסרה להם בעיקר הקשבה, ואם יש הקשבה, הגבול הוא השמיים. חובת ההוכחה היא עליי".

2024-04-26T03:27:37Z dg43tfdfdgfd