גלנט "יסיים את דרכו", דרעי וליברמן שוב יחד: מי אמר שלא עוסקים ביום שאחרי?

גלנט "יסיים את דרכו", דרעי וליברמן שוב יחד: מי אמר שלא עוסקים ביום שאחרי?

ראש הממשלה חטף מימין ושר הביטחון שלו גויס לשמש שעיר לעזאזל עבור הקואליציה ■ אם רפיח תיהפך לפארסה — לפחות האליבי מוכן ■ ש"ס וישראל ביתנו מתכוננות ליום שאחרי נתניהו ומכינות את השטח לסולחה ■ ומי עומדים מאחורי המשיח התורן של מפלגת העבודה?

May 07th, 06AM May 07th, 06AM אבי בר-אלי

"אני חושב שדרכו של גלנט בליכוד הסתיימה", בישר שלשום סגן יו"ר הכנסת, ניסים ואטורי (הליכוד), בריאיון לערוץ 14. יועצו הפוליטי, חבר המרכז דורון אטיאס, נימק וסיכם: "הוא (גלנט) נתן יד לסרבנות ולמחאות נגד הרפורמה המשפטית. הוא יצא נגד המפלגה שבזכותה הגיע לתפקידו הרם... הוא משתף פעולה עם גנץ ועם רמטכ"ל שלא העיר אותו ב–2:00 בלילה וגם לא ב–4:00 ושהביא עלינו את האסון הכי גדול מאז השואה... וכל זה אחרי שעל הגב שלי ושל עשרות אלפי חברים הוא הגיע לתפקיד שאף אחד לא רצה אותו בו לפני כן, ואלה ש'תומכים' בו היום הם שמנעו ממנו להיות רמטכ"ל. הגיע הזמן, גלנט הביתה עכשיו!!!"

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר (עוצמה יהודית), קרא "לראש הממשלה להדיח את גלנט מתפקידו. הוא אינו ראוי להמשיך לכהן כשר ביטחון". אבי מעוז (נעם) הציע "לראש הממשלה לפטר באופן מיידי את גלנט ולמנות במקומו את תת אלוף עופר וינטר".

"נחסום את גלנט בוועדת חוץ וביטחון", הבטיח ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית). "אין לנו שר ביטחון, יש לנו שר איומים", הצטרף למקהלה יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן.

בקיצור, ככל שבחוגי הימין גברה בסוף השבוע הביקורת על חוסר התוחלת של ישראל בשדה הקרב ועל האי־עמידה ביעדי המלחמה; כשאפילו בערוץ 14 התנערו מהרוח "התבוסתנית" של הממשלה; ולאחר ש"גורמים במערכת הביטחון" ביקרו את הדשדוש של נתניהו ואת בריחתו הנמשכת מהכרעות נדרשות — או אז ניתן האות לנתב את האש לכיוונו של שר הביטחון ולהעלותו על המוקד. כך, לכל הפחות, יסומן שעיר לעזאזל קואליציוני למקרה שנפשל ברפיח. כן מבצע, לא מבצע, האליבי מוכן.

אור ירוק להדחת יקיר המתנחלים

אמנם גלנט כמעט שילם בכיסאו על כך שהתריע מפני אי־מוכנות צה"ל למלחמה; אמנם מאז סיום המלחמה הלא־רשמי בפברואר הוא נמנה עם הדוחקים בנתניהו לקבל החלטה, לכאן או לכאן. ובכל זאת, הביקורת הליכודית על מהלכיו בלתי נמנעת.

גלנט יצר לקואליציה בעיה עם התעקשותו על חוק גיוס בעל תוכן; בשבוע שעבר הוא הפר את החרם הקואליציוני שהוכרז על היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, כשבאמצעותה הוא עידכן את בג"ץ על כך שמערכת הביטחון נערכת לגיוס תלמידי ישיבות — מה שהצית מיד את הרחוב החרדי.

אם לא די בכך, גלנט רקח עם הרמטכ"ל הרצי הלוי את סבב המינויים האחרון בצמרת צה"ל — על אפה וחמתה של הציונות הדתית, ותוך שהוא מצפצף בהנאה על איומיהם של בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. לקינוח, הוא נתן אור ירוק להדחת תא"ל עופר וינטר, יקיר המתנחלים, מהצבא — ולו כדי לצפות בפטרוניו הפוליטיים של הקצין מתפלצים.

בסביבת נתניהו משוכנעים כי הדחף של גלנט והלוי לאייש בעצמם את המטכ"ל הבא, בלי להמתין לסיום המלחמה, נועדה להדק שורות ולסתום פיות לקראת כינונה של ועדת חקירה

בסביבת נתניהו, אגב, משוכנעים כי ריצת האמוק של גלנט והלוי לאייש בעצמם את המטכ"ל הבא, בלי להמתין לסיום המלחמה, נועדה להדק שורות ולסתום פיות לקראת כינונה של ועדת חקירה. וזאת לכשעצמה סיבה טובה דיה כדי להיערך ליום שאחרי, ולתייג את גלנט, כבר עכשיו, כאחראי הבלעדי לאכזבות המלחמה.

למרות הדם הרע, זו הפוליטיקה

לא רק נתניהו נערך ליום שאחרי. כך עושים גם שותפיו הממולחים בעבר או בהווה. אלה נערכים לא רק ליום שאחרי (המלחמה) — אלא גם ליום שאחריו (נתניהו).

חדי העין יבחינו בדמות שמקומה נפקד בשיח האקטואלי הנחוש בעד גיוס חרדים לצבא. דמות שבאופן מפתיע, דווקא בימים גורליים אלה ליחסי דת־מדינה — מתאמצת לא לבלוט.

האזרח הפשוט היה מצפה למצוא בחזית המאבק על גיוס תלמידי ישיבות את ישראל ביתנו ואת העומד בראשה, אביגדור ליברמן. אולם ליברמן דווקא נמנע מלהתייצב בפרונט, ובעיקר נזהר לא לתקוף את ראשי המפלגות החרדיות

כך, האזרח הפשוט היה מצפה למצוא בחזית המאבק על גיוס תלמידי ישיבות את ישראל ביתנו ואת העומד בראשה, אביגדור ליברמן. הוא ודאי לא היה מנחש כי נושאי הדגל יהיו גלנט או בני גנץ. אולם למרבה התמיהה, ליברמן דווקא נמנע מלהתייצב בפרונט, ובעיקר נזהר לא לתקוף את ראשי המפלגות החרדיות.

אם לא די היה בכך כדי להרים גבה, בשבוע שעבר נפל דבר בכנסת, כשהצבעה זניחה לכאורה נהפכה לדרמה פוליטית מתמיהה.

חברי ועדת הכנסת התכנסו במהלך הפגרה כדי לבחור חמישה נציגים לאספה שבוחרת את הרבנים הראשיים לישראל. האספה הזאת מונה 150 חברים, רובם (80) רבנים, אולם חמשת הכיסאות השמורים שם לח"כים נהפכים לסחורה מבוקשת ערב מינויים של רבנים ראשיים חדשים — ובייחוד קורץ הכיסא היחיד ששמור לנציג אופוזיציה.

בשבועות האחרונים התרוצצו בכנסת שמועות על דיל נסתר שנרקח בין הקואליציה לבין חלק מחברי האופוזיציה. תכליתו: למנות נציג אופוזיציה מוסכם — תוך עקיפת יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד. כלומר, לצד ארבעת חברי קואליציה — לבחור בנציג אופוזיציה שאינו חבר יש עתיד.

ברביעי שעבר התברר כי דיל כזה אמנם נסגר. נציגי הקואליציה בוועדת הכנסת, פה אחד, לרבות מטעם ש"ס, בחרו לאספת הרבנות בלא אחרת מאשר ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו. זאת, לתדהמת ראשת סיעת יש עתיד, מירב בן ארי, שקוננה על "בגידה".

הכיצד מצביעה ש"ס בעד חיילת של ליברמן, ועוד לאספה שבוחרת רבנים ראשיים — ערב הצבעה על מינויו של הראשון לציון החדש?

הסיבה יכולה להיות אחת משתיים: דרעי מחמם את היחסים עם ליברמן מחשש כי שני כסאות בקבינט המלחמה יתפנו בקרוב, עם עזיבת בני גנץ וגדי איזנקוט את הממשלה. לטווח הרחוק יותר, יתכן שדרעי וליברמן מאחים אט־אט את השבר הקשה ביחסיהם, לקראת בניית הממשלה הבאה. זאת, מתוך הבנה שעידן החרמות יסתיים עם התפוגגות עידן נתניהו, ואז יידרשו בריתות חדשות כדי להבטיח מקום בממשלה.

למשרה הזאת אמנם נדרש משיח

היערכות נוספת ליום שאחרי נשלמת בשקט יחסי, שלא לומר באדישות, במחנה השמאל. אם לא תירשם הפתעה של הרגע האחרון, ארבעה צפויים להתמודד בסוף החודש על ראשות מפלגת העבודה. על הזכות להפסיד לגיבור 7 באוקטובר, יאיר גולן, שאותו מריץ היועץ האסטרטגי ליאור חורב — יתמודדו כנראה שלושה: "המיליונר הסוציאליסט" אבי שקד, אושיית הטוויטר איתי לשם ופעיל בשם עוזי נגר.

בלי לפגוע בכבודם, זהו יבול מתמודדים מאכזב עבור מרוץ לראשות מחנה השמאל. מה עוד שהמועמד המוביל לתפקיד "המשיח התורן" — גולן, סולד מהמנגנונים המפלגתיים של העבודה ומרצ, ומעדיף להנהיג מפלגה תיאורטית שאותה הוא מכנה "הדמוקרטים".

הנה, כדי להצליח בפריימריס של העבודה, אייש גולן את כוורתו דווקא באנשי מקצוע שרעו בשדות זרים: מיכל דבורצקי (לשעבר הרמ"טית של מירב כהן מיש עתיד), אבי וידרמן (בעבר יועצו של אהוד אולמרט בקדימה), או ירדן קוגן (דוברה של מירב בן ארי מיש עתיד). עד כמה זקוקה העבודה לעוד משיח שיתיימר לאחד את שורותיה? הנה דוגמה.

במוצאי שבת בישרה ראשת הסיעה, ח"כ אפרת רייטן, כי לאחר לבטים החליטה לא להתמודד על ההובלה. "זאת אינה העת לעימותים פנימיים ולקרבות מיותרים בתוך המחנה", נימקה רייטן, ואיחלה לגולן בהצלחה. דבריה זכו לברכות מצייצות — אך מצד קולגות ממפלגות אחרות. שלושת חברי הסיעה שבראשה רייטן עומדת: מרב מיכאלי, גלעד קריב ונעמה לזימי — הגיבו בשתיקה רועמת.

2024-05-07T03:10:08Z dg43tfdfdgfd