הדר אשוח, מנכ"ל Israel slingshot בן 23, מתמקד בימים אלה בהסברה ישראלית "התקפית", גם בקרב הקהל האיראני וגם באוניבסיטאות בארה"ב: "רוב הסטודנטים שמפגינים נגד ישראל עושים זאת כי שטפו להם את המוח וכי הם חושבים שזה מגניב, המלחמה שלנו היא לשנות את זה". וגם: כיצד הוא מטרגט קהלי יעד ועוקף את האיסורים בפייסבוק ובאינסטגרם
ריבוי גילויי האנטישמיות וההפגנות האנטי-ישראליות הסוערות בקמפוסים יוקרתיים בארצות-הברית, שהתרחשו במהלך הפסח, מטרידים, אך הם אינם מפתיעים את הדר אשוח, מנכ"ל Israel slingshot, מיזם הסברה התקפי, ואת הצוות שאיתו. אשוח, שנמצא בימים אלו בניו-יורק, מתכנן מתקפת הסברה נגדית, כשהפעם, לדבריו, היא תהיה הרבה יותר התקפית ממה שהייתה עד עכשיו.
"מדי יום אנחנו נתקלים באנטישמיות מזעזעת. השבוע, למשל, זה קרה כשפרופ' שי דוידאי, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה, הגיע עם פעילים תומכי ישראל לקמפוס, כשהם נושאי דגלי ישראל. הם לא הורשו להיכנס, בזמן שבתוך הקמפוס הקימו סטודנטים פרו-פלסטינים מאהל מחאה נגד ישראל. כמה ימים לפני כן, באותו הקמפוס, הותקף פעיל ההסברה הערבי-ישראלי יוסף חדאד, בידי פרו-פלסטינים, לפני שהעניק הרצאה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"כשאני מגיע לקמפוס, בכל מקום אני רואה לפחות חמישה אנשים עם כאפיות בצבעי חמאס ודגלי פלסטין, לא ברור כמה מהם באמת סטודנטים. כמה וכמה פעמים נסעו סביבי רכבים ששמו בפול ווליום מוזיקה ערבית וצעקו 'אללה אכבר', ובכל יום רביעי אני רואה פרו-פלסטינים בונים בקמפוס אוהלי מחאה, מאיימים, מקללים ותוקפים יהודים. האנטישמיות מטורפת, השנאה גדולה - אבל חסרת בסיס. רוב הסטודנטים עושים את זה כי שטפו להם את המוח, והם חושבים שזה מגניב".
מה עושים?
"נלחמים בזה, כי אם לא נילחם עכשיו וננפץ את הנרטיב שלהם, התופעות האלו יתרחבו לכל הקמפוסים ובסוף יגיעו לכל העולם".
אשוח, 23, שגדל בזכרון יעקב, התגלה בישראל לפני כשבע שנים, כסוג של ילד פלא. הוא היה בן 16, כשהוגדר מיליונר, שעשה את הכסף באמצעות יזמות. בנוסף, היה מוכר ככוכב רשת שכיכב ביוטיוב. "כבר בגיל צעיר תפסה אותי תשוקה להיות עשיר, לחיות בשפע. גדלתי בבית דתי, היה לי בו כל שהייתי צריך, אבל רציתי להצליח ולהוכיח את עצמי. היום אני מבין שהרצון הזה כוון מלמעלה, כדי שתהיה לי יכולת של השפעה חיובית. זה הרבה מעבר לעניין החומרי. הכסף מאפשר לך יכולת לעשות מה שבאמת עושה לך טוב וגורם לך להיות מאושר, וגם מעניק לך את היכולת לעזור לאחרים".
בבית הספר היסודי בנה משחק מחשב כי חשב שכך ירוויח כסף. כשגדל קצת הבין שלא זו הדרך עבורו, והחליט לפנות לאפיקי יזמות אחרים, כשמקביל החל בתהליך החזרה בשאלה. "בגיל 16 נכנסתי לעולם השיווק, הבנתי שזו דרך נכונה להרוויח הרבה כסף במעט השקעת זמן. כמעט שלוש שנים לא יצאתי מהמסכים של האנשים, הייתי הסלב הראשון ביוטיוב שחפר בלי סוף לגולשים", הוא צוחק. "אמרתי לצופים: 'תלמדו ממני איך מרוויחים כסף, לא כמו אחרים שעובדים קשה ולא מרוויחים'. עד היום מזהים אותי ברחוב בגלל זה".
איך, למעשה, עשית את הכסף הגדול שלך?
איך התייחסו לזה בסביבה הקרובה והרחוקה שלך?
את השירות הצבאי העביר במיתר, יחידה לוחמת מסווגת. "אומנם היו הרבה קולות שאמרו לי: 'אתה תורם למדינה מספיק מהמיסים שאתה משלם, למה לך להתגייס'? אבל מה ששינה את דעתי היה המסע לפולין בכיתה י"ב. כשביקרתי במחנות המוות זה סגר לי את הפינה". לאחר השחרור החליט שלא לחזור עוד לשיווק, אלא להתמקד בעולם שקרץ לו תמיד: ההייטק והטכנולוגיה, להמשיך להרוויח כסף גדול.
הכסף לא בלבל אותך?
דיסוננס גם למול ערכי היהדות, לא? ביהדות מקדשים את חיי הרוח.
בספטמבר 2023 הוא מונה למנכ"ל AdFreeway האוסטרלית הבינלאומית, שפיתחה פלטפורמה לטרגוט קהלים באמצעות חוכמת ההמונים. השיטה היא שהמשתמשים מדרגים את הפוסטים, הפרסומות והתכנים על בסיס יומי. החברה רצתה לפרוץ לשוק הפרסום הישראלי, ואת זה הוא היה אמור להוביל, רק שכחודש בלבד לאחר מכן הגיע 7 באוקטובר וטרף את הקלפים.
"עד המלחמה חייתי לי בשאנטי ויכולתי להמשיך כך", הוא חוזר אחורה. "התמניתי לתפקיד מנכ"ל, רציתי לנוח אחרי תשע שנים שאני רץ ועובד בלי הפסקה. אני אוהב לישון 11 עד 12 שעות בלילה, רציתי להיות במקום הזה ויכולתי לאפשר זאת לעצמי. אבל בעקבות המלחמה החלטתי להתמסר ל-Israel slingshot. היום אני מדבר איתך אחרי פחות מ-4 שעות שינה בלילה".
איך עובדת ההסברה באמצעותכם?
"השיטה הייחודית שלנו עוקפת את האיסור של מטא, חברת האם של פייסבוק ואינסטגרם, על קידום תכנים בעלי זיקה פוליטית בפלטפורמות החברה, כולל קמפייני הסברה ישראליים. אנחנו מקדמים פרסומים ברשת הפתוחה, ולא באמצעות הרשתות. הקמפיינים מועלים לאתרים כפרסומות, כדי שימשכו את תשומת הלב של הגולשים הפרו-פלסטינים, וכך הם רואים זוויות נוספות של הקונפליקט. יש להדגיש שגם ישראל וגם הפלסטינים מהווים כלי שחמט על לוח של המאבק הפוליטי היותר גדול, שהוא ציר המערב אל מול ציר הרשע: איראן ושות'".
תן דוגמה להסברה התקפית אפקטיבית.
איך מודדים את הצלחת ההסברה שלכם?
ויתרת על העסקים? על הכסף?
"היופי בפרויקט שלנו הוא שהסטודנטים היהודים, שחווים את האנטישמיות על בשרם, מכינים בעצמם את המסרים והקריאייטיבים שמופצים וזה הופך את ההסברה שלנו למדויקת ורלוונטית, ונותנת לסטודנטים היהודים תחושה של ביטחון, שייכות לקהילה וידיעה שהם אקטיביים ונלחמים, לא עומדים בצד בחוסר אונים. המטרה היא שהקמפיין יגיע ל-25 מיליון צפיות של התכנים שלנו בתוך הרדיוס של האוניברסיטה, וכך כל סטודנט יראה את המסרים שלנו הרבה פעמים. על העבודה הזאת מגיע לשותפים כסף".
כמה?
מה דעתך על ההסברה הישראלית עד כה?
"מכיוון שלעולם לא ננצח בקרב הזה, חייבים להשתמש באמצעים טכנולגיים חדשניים. הטכנולוגיה יכולה להיות גלגל ההצלה שלנו, בהיותה מגשרת על הפער הכמותי בין תומכי ישראל לתומכי חמאס. הטכנולוגיה שלנו מנצחת, כי אנחנו לא מוגבלים בחשיפה, ושותלים אותה בכיסי ההתנגדות של הפלסטינים. עם קמפיין הסברה כזה הגענו גם לטהרן שבאיראן. הצלחנו להגיע לקהל איראני שאף מסר ישראלי לא הגיע אליו מעולם. אנחנו קוראים להם באמצעות הקמפיין לצאת להפגנות, לעמוד על הזכויות שלהם, להבין מה באמת קורה להם במדינה שלהם. עלינו לזכור, שמלחמת ההסברה היא זירת הקרב החשובה של ישראל, וההסברה גם משפיעה באופן ישיר על כלכלת המדינה, ועל החיים והביטחון שלנו כישראלים ויהודים במדינה. אם נפסיד בהסברה, נחיה לנצח על חרבנו. אם ננצח בקרב ההסברה, אפילו חייל אחד לא יצטרך להילחם".
בתוך זה, אתה מוצא זמן להדר בן ה-23?