מהיר יותר, בטוח יותר, זול יותר: מדוע הבנייה המתועשת לא תפסה בישראל

אם המילים "תיעוש הבנייה" מזכירות לכם את המבנים הטרומיים שאפיינו את העשורים הראשונים של ישראל, כדאי לדעת שהתחום קפץ שנות דור וכבר נפוץ בעולם. בזירה המקומית נראים רק ניצנים ראשונים בתחום הבנייה המתועשת, ואם ישכיל הענף לאמץ את השיטה - הדבר יביא לקיצור משך הבנייה ולהגדלת ההיצע

מצוקת העובדים הקשה בענף הבנייה שבה ומעלה את נושא תיעוש הבנייה. בעוד ישראל נחשבת למעצמת הייטק, דווקא תחום הבנייה המקומי לא עושה מספיק שימוש בטכנולוגיות ובשיטות בנייה מתקדמות. המלחמה הנוכחית חידדה את הצורך בתיעוש הענף בכל הקשור להפחתת התלות בעובדים זרים וגם בייעול הליכים וקיצור משך הבנייה.

מחקרים רבים שנעשו במהלך השנים, ואפילו החלטות ממשלה שונות שהתקבלו ואושרו, העידו שמדובר במהלך נחוץ, שיכול להשפיע גם על הפריון בכלל המשק. הבעיה היא שעד כה לא נעשה צעד משמעותי שהוביל למהפכה, לא נעשתה עבודה מקיפה שתשנה את תרבות הבנייה, וכמו שקבלן בכיר אמר בכנס נדל"ן לאחרונה – "ישראל משתמשת בבנייה מתועשת לא מעט. הבעיה היא שהשיטה הכי נפוצה פה היא בנייה מתועשת משנות ה-80". 

אז השיטות קיימות וכך גם הנכונות בדרגים הגבוהים, ועכשיו נדרש לקדם את השינוי. על הצעד הראשון כבר הכריזו שרי הממשלה במסיבת עיתונאים שערכו לפני חודשים אחדים, ובה הציגו תוכנית חדשה לענף. האם זה אפשרי בפועל? "ענף הבנייה עדיין לא השכיל ליישם את מהפכת הטכנולוגיה שמיושמת כבר בתחומים אחרים בכלכלה הישראלית", אומר אורי דגן, משנה למנכ"ל חברת סיון ביצוע מקבוצת צמח המרמן. לדבריו, "הענף, שהוא קטר הצמיחה של המשק, עדיין מסתמך ברובו על נוהלי עבודה מסורתיים ועל שיטות עבודה מיושנות, שלא תואמות את העידן שלנו ואת היותנו אומת ההייטק. ואולם ישנם פיתוחים טכנולוגיים שכבר נכנסו לענף, והולכים וצוברים תאוצה בפרקטיקה היומיומית באתרי הבנייה ובמשרדי התכנון".

דגן מספר שבחברה מיישמים את הטכנולוגיה הקיימת בעיקר בהטמעת נוהלי בטיחות, בקרת איכות ובקרת בנייה. "התחלנו לבצע מעבר לבקרות דיגיטליות - החל בביצוע עבודות הקמת שלד הבניין ועד למסירת הדירה, וכמובן לכל אורך שנות הבדק, וכן בקרת כניסה ובטיחות בהתבסס על תוכנת שנקראת 'סייפגארד' ומסייעת למניעת תאונות עבודה. אנחנו גם מושקעים במספר חברות שמספקות פתרונות טכנולוגיים מתוחכמים, למשל בחברת 'אוקיבו' שמבצעת צביעה רובוטית במשטחים גדולים וחברות נוספות".

דגן מוסיף כי "אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה מסייעת לשפר את הבטיחות באתרי הבנייה, שהיא נר לרגלנו, וגם את הביצועים ואת איכות הבנייה, ובמיוחד איכות השירות ללקוחותינו. לצערנו, התיעוש המכני עדיין לא מתאפשר באופן גורף, אך אנחנו בהחלט בוחנים כל העת טכנולוגיות חדשות".

ד"ר שגית אזארי-ויזל מהמכון לרפורמות מבניות שייסד עו"ד שרגא בירן מדגישה עד כמה השינוי נדרש: "משבר הדיור המתמשך כבר למעלה משני עשורים מחייב חישוב מסלול מחדש. היכולות הנוכחיות של ענף הבנייה מוגבלות, ואינן מסוגלות לייצר יותר מכ-50 אלף יחידות דיור בממוצע לשנה, זאת על פי ניתוח של המכון לרפורמות מבניות, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)", היא אומרת. "לכן, אם יצליחו התוכניות של שחרור חסמים להתחלות הבנייה, עד מהרה נמצא את המשאבים המוגבלים מועמסים יתר על המידה".

על כן, מבהירה אזארי-ויזל כי "יש צורך למצוא דרכים לקיצור משך הבנייה עצמה. קיצור יכול להתאפשר על ידי הבאה של מספרים גדולים של עובדים זרים, או לחלופין על ידי הגברת הפריון באמצעות מהפכה טכנולוגית-ארגונית בטווח הקצר והבינוני, שמשלבת יישום של שיטות ניהול וטכנולוגיות מתקדמות. משנת 2015 ועד היום היו מספר החלטות ממשלה שנועדו לקדם את התיעוש בענף, ואולם מרביתן  יושמו באופן חלקי, בין היתר בשל מבנה ענף הבנייה, שרובו מבוזר ומשורשר, יש הרבה מאוד קבלנים קטנים ובינונים, שאין להם כדאיות כלכלית להטמיע טכנולוגיות חדשות לנוכח זמינות כוח עבודה זול וחוסר כוח אדם מיומן, וכן הימשכותם של תהליכי התקינה והרגולציה בישראל בכל הקשור לחומרי בנייה ושיטות בנייה חדשות".

מחקר של המכון לחקר הבנייה הראה שיש כדאיות כלכלית במקרים שהם יש פרויקטים עם יותר מ-1,000 יחידות דיור. "לכן, בעיקר חברות גדולות מאמצות טכנולוגיות אלו", היא מסבירה. "נוסיף לכך את העובדה שמכרזי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הולכים לכיוון של חלוקת יחידות דיור בכל מכרז לכמה שיותר קבלנים, כדי להקטין את הריכוזיות של החברות הגדולות, וכך למעשה נותרים מעט מאוד פרויקטים שיש בהם כדאיות המאפשרת השקעה בתיעוש. כדי לשנות את התמונה על הממשלה לסבסד את הטמעת החדשנות".

"החסם העיקרי - תפיסות שגויות"

יוסי בן אליעזר, סמנכ"ל הנדסה בחברת אפריקה ישראל מגורים, מתייחס לחסמים המונעים תיעוש בנייה: "החסמים העיקריים בתיעוש הבנייה נובעים מכך שאין גוף אחד מתכלל שרואה את התהליך לרוחבו ולעומקו. ברמת הרגולציה יש ריבוי משרדים מעורבים, כמו משרדי העבודה, הכלכלה והפנים, אבל אין מי שיסנכרן ויפעל להסרת חסמים. לחברות הגדולות יש יתרון בתחום החדשנות, בזכות השותפים הטבעיים שלהן; הן עובדות עם קבלנים מובילים, המשלבים חדשנות יומיומית בעבודתן, ובכך החברות הבינוניות והקטנות יכולות לאמץ אליהן פתרונות חדשניים שעובדים. חדשנות בבנייה יכולה לתת מענה חלקי למשבר כוח האדם בענף ולאפשר לקהלים חדשים, כגון חיילים משוחררים או חרדים, להצטרף למעגל העשייה".

אהוד דנוך, מנכ"ל קבוצת אקרשטיין, מציין כי בכמה מדינות בעולם הבנייה המתועשת כבר הפכה לשיטה הנפוצה והמוערכת. "בריטניה, למשל, בולטת ביותר באימוץ הבנייה המתועשת לטובת בניית מגדלי מגורים, בתי מלון ומגדלי משרדים. היתרונות בבנייה כזו הם רבים - תהליך הבנייה יהיה קצר באופן משמעותי, התוצאות יהיו מדויקות הרבה יותר מאשר בבנייה מסורתית, יידרשו פחות עובדים - מה שרלוונטי מאוד לישראל, שמאופיינת במחסור תמידי בכוח אדם בענף הבנייה, וכמובן, ברמה הלאומית האסטרטגית, הבנייה המתועשת תסייע להתמודד עם המחסור בדיור ותביא לצמצום הפערים באופן יחסית מהיר", הוא אומר.

"הבנייה המתועשת יכולה לאפשר לבנות קומה אחת במגדל ב-4 ימים. באתר בנייה ממוצע כיום נדרשים מאות עובדים שונים, ובבנייה מתועשת יידרשו כעשרות עובדים בלבד"

לדבריו, "החסם העיקרי נובע מתפיסות שגויות. גם חברות הבנייה וגם הלקוחות נוהגים לחשוב שבנייה מתועשת שוות ערך לבנייה טרומית משנות ה-50, ולכן יש בישראל פער ידע משמעותי בתחום זה. בעוד בעולם מתקדמים לשימוש בבנייה מתועשת בפרויקטים רבים, בארץ משתמשים בה בעיקר בפרויקטים מוסדיים. ברגע שחברות הבנייה יבינו את ההתקדמות שהבנייה המתועשת עוברת בעולם ויתחילו לאמץ אותה בישראל, נוכל לראות ניצנים של שינוי תפיסתי, ומשם הדרך לשימוש נפוץ בבנייה מתועשת בפרויקטים למגורים תהיה קצרה ומהירה. הבנייה המתועשת יכולה לאפשר לבנות קומה אחת במגדל ב-4 ימים. באתר בנייה ממוצע כיום נדרשים מאות עובדים שונים, ובבנייה מתועשת יידרשו כעשרות עובדים בלבד".

יוגב קציר, מנכ"ל CivicLabs, פלטפורמה טכנולוגית ועסקית בבעלות משותפת של  קבוצת ברן, Impulse Partners וקרן ההון סיכון SHIBUMI, סבור כי רוחות הדיגיטציה והתיעוש כבר מנשבות בתחום הנדל"ן. לדבריו, "הרעיון של תיעוש בנייה אינו פנטזיה עתידנית, אלא אפשרות מוחשית. התעשייה יכולה לייעל תהליכים, לשפר את הפרודקטיביות באופן דרמטי ולהפחית עלויות. עם זאת קיימים מספר חסמים העלולים למנוע את השינוי. דפוסי חשיבה מסורתיים, מורכבויות רגולטוריות, הוצאות ראשוניות גבוהות, אי ודאות לגבי הביקוש והתנגדות לשינוי מציבים אתגרים משמעותיים. לכן מדיניות הממשלה בזירה זו היא מרכזית. עידוד מחקר ופיתוח, הסרת חסמים, גידור סיכוני ביקוש ותמרוץ שיטות בנייה מתועשות הם צעדים חיוניים". 

"מיומנות וניסיון ייחודיים"

אורי פליישמן, סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת לוינשטיין, מציג שיטה שהחברה כבר מיישמת בשטח. קבוצת לוינשטיין, בשיתוף חברת מגיל, בונות בשיטה זו בנתניה את פרויקט מגדל הצוק 2, מגדל מגורים בן 26 קומות. מדובר בשיטת "הבנייה הקנדית", שבה בונים בבטון את כל שלד הבניין ואת הקירות המפרידים בין הדירות, ובניגוד לשיטה הקונבנציונלית, לא משתמשים בבלוקים כלל. בנוסף, כל קירות המעטפת של הבניין מחופים מבפנים עם קירות גבס, הקירות הפנימיים של הדירה נבנים ממחיצות גבס כפולות, ונבנית תקרת גבס מונמכת מתקרת הבטון. בין קירות הגבס ומעטפת הבניין וכן בין מחיצות הגבס הפנימיות ומעל התקרה המונמכת מותקנות תשתיות החשמל והמים של הדירה, לצד בידוד תרמי ואקוסטי. מכיוון שכל הבנייה הפנימית היא מגבס, אין כל שימוש בטיח בדירה. 

"שיטת 'הבנייה הקנדית' נהוגה בעולם המערבי, אך בישראל פחות", מסביר פליישמן, "אפשר למצוא אותה בעיקר במגדלי היוקרה בתל אביב. זאת מפני שהיא דורשת מיומנות וניסיון ייחודיים, שחסרים לרוב קבלני ביצוע שלד וגמר בישראל. לשיטה זו יתרונות רבים - היא איכותית ומהירה יותר, מאפשרת גמישות תכנונית, בידוד תרמי ואקוסטי מקסימלי, טיפול יעיל יותר בנזילות או ליקויים בצנרת, ולצד זאת היא מאפשרת תחזוקה זולה יותר לדייר ותיקונים בזמן מהיר וללא פגיעה בשגרת החיים. חברת מגיל, שותפתנו בפרויקט, בנתה כך פרויקטים רבים בקנדה, ובישראל בנינו יחד בניין אחד בשיטה זו, ועכשיו בונים את השני. השיטה מאפשרת טיפול בבעיה בדקות בודדות וללא פגיעה במהלך החיים בבית. אימוץ השיטה מוביל ליתרונות רבים בבנייה ולחיסכון אנרגטי".

מאיר שמחה, סמנכ"ל הנדסה ותכנון בחברת אזורים, מדגים כיצד החברה פועלת בכיוון התיעוש, ומה היתרונות: "עוד בתקופת הקורונה, ועכשיו בעקבות המלחמה, ענף הנדל"ן הבין את החשיבות של צמצום התלות במשאבי כוח האדם המוגבלים בארץ, ולכן הוא צועד לכיוון תיעוש הבנייה. הפרויקט הראשון בחברה שנבנה בשיטת חיפוי חדשנית הוא הרצליה הילס, ובמהלכו נבנו כ-600 יחידות דיור מחופות באריחים מתועשים ובתלייה 'יבשה', כאשר החיפוי מבוצע לאחר יציקת הקירות בצורה מדויקת ונקייה. מעבר ליתרונות הגדולים של התיעוש, יתרון משמעותי נוסף הוא הבידוד התרמי בבנייה בשיטת חיפוי חיצוני לקירות הדירה. זה אפקטיבי יותר, חוסך באנרגיה ומגדיל את נוחות השהייה בדירות".

גם ליאת כהן ינקלביץ, סמנכ"לית תפעול ראשית בקבוצת מנרב, מתייחסת לאפשרויות הקיימות כבר היום: "ענף הבנייה העולמי צועד לקראת תיעוש משמעותי, ויחד איתו גם הענף בישראל. דוגמה אחת לכך היא שימוש בחדרים רטובים מוכנים, שמיוצרים במפעלים מתקדמים, תחת בקרת איכות מוקפדת. החדרים הללו מאפשרים רמה גבוהה של ביצוע, קיצור לוחות זמנים וצמצום תקלות שמאפיינות את עולם הבנייה, כמו רטיבות. דוגמה נוספת היא השימוש בסריקות באמצעות טכנולוגיית הלייזר ומידול תלת ממד לצורך ניהול פרויקטים משלב התכנון, דרך שלב הביצוע ועד לתחזוקת המבנה".

לדברי כהן ינקלביץ, "העזרים הטכנולוגיים הללו מאפשרים לנו לתכנן טוב יותר, להתייעל תוך כדי בנייה, לצפות תקלות וחסמים ולטפל בהם בזמן אמת, לנהל נכון את כמויות החומרים ובכך להוביל לחיסכון ולהשיג רמת גימור טובה. השוק הישראלי מתקדם, מתעניין בטכנולוגיה המתפתחת וצמא לה, ונראה שגם היזמים והעובדים נחשפים לאוטומציה ומכוונים אליה".

"ישראל מפגרת בתיעוש הבנייה"

דוח שפרסם לאחרונה בנק ישראל מעלה כי בהשוואה בינלאומית קיים פיגור ברמת התיעוש והחדשנות בענף הנדל"ן בישראל. חסמים בולטים בהטמעת חדשנות הם מידה מוגבלת של ידע בתחום, צורך בתיאום בין גורמים רבים ורגולציה לא מתאימה. בדוח מעלים הכותבים את השאלה - האם דרושה מדיניות פעילה יותר לאימוץ טכנולוגיות ותיעוש בענף הבנייה, ומנסים להשיב עליה על ידי ניתוח של 4 היבטים שונים.

תעסוקה: על פי הדוח, ייתכן שהזמינות של עובדים לא ישראלים זולים ומחסור בעובדים מיומנים מסבירים את המוטיבציה הנמוכה של חברות לקדם השקעה בהון פיזי ובחדשנות. במקביל, התלות בעובדים לא ישראלים היא מקור לחוסר יציבות בענף, שאותה יש להביא בחשבון במדיניות התעסוקה. כותבי הדוח מציינים כי לממשלה יש תפקיד חשוב בהכשרת כוח אדם מיומן לענף, שאותה יש לתאם עם הפעלת כלי מדיניות אחרים בנושא.

הממשלה יכולה לסייע גם בהפגת חששות של הצרכנים, באמצעות הנגשת מידע על שיטות בנייה חדשניות. יצירת ביקושים של הממשלה לבנייה חדשנית, לפחות לזמן מוגבל, עשויה גם היא לתרום לפיתוח שוק "בוגר" של בנייה חדשנית

חסמים: כותבי הדוח מבהירים כי הממשלה יכולה להסיר חסמים הפוגעים ביעילות הבנייה באמצעות ביטול רגולציה עודפת שמגבילה אימוץ חדשנות, או באמצעות נקיטת רגולציה חדשה במקרים שבהם זו עשויה להגדיל את התיאום הן בין החברות בשוק והן בין החברות לבין גורמים נוספים כגון רשויות מקומיות (למשל סטנדרטיזציה של תהליכי התכנון). הממשלה יכולה לסייע גם בהפגת חששות של הצרכנים, באמצעות הנגשת מידע על שיטות בנייה חדשניות. יצירת ביקושים של הממשלה לבנייה חדשנית, לפחות לזמן מוגבל, עשויה גם היא לתרום לפיתוח שוק "בוגר" של בנייה חדשנית, כפי שנעשה במדינות אחרות.

סבסוד הטמעת חדשנות: סבסוד לזמן מוגבל של קידום תיעוש וחדשנות, בפרט עבור חברות קטנות ובינוניות, עשוי להועיל לקידום החדשנות, תוך תיאום התמריצים עם מדיניות ההעסקה של עובדים לא ישראלים. השפעות חיצוניות: על פי הדוח, בחדשנות בבנייה טמונות תועלות חיצוניות שחברות הבנייה אינן מביאות בחשבון - צמצום בכמות פסולת בניין ונזקי רעש, הפחתת זיהום בקרבת האתרים ושיפור הבטיחות באתרים.

ממחסור להזדמנות

מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון, מנסה לספק דרכים לאימוץ תיעוש הבנייה בענף. "ענף הבנייה מצוי במשבר, זאת כמובן מבלי לקחת בחשבון את נקודת הפתיחה המאתגרת עוד טרם המלחמה, נוכח העלאות הריבית. מצב זה דורש שינוי תפיסה של כלל הגורמים הרלוונטיים לענף. לענף הבנייה משקל משמעותי באיתנות המשק הישראלי; משקל פדיון הענף מסך הפדיון במשק הוא כ-13% ומשקל תוצר הענף בתוצר המקומי הגולמי - כ-8%. כמו כן, בנקים רבים במדינה מבססים את השקעותיהם על נדל"ן".

לדבריה, "רוב הייצור בענף מבוצע בעיקר באמצעות עובדים ופחות באמצעות הון, והפריון בו נמוך. ממחקר שכלל השוואה בינלאומית בנושא עלה כי סיבת הפריון הנמוך בענף הבנייה בעולם ושחיקתו לאורך זמן נובעת לרוב מהיעדר סטנדרטיזציה בפרויקטים, הבדלים באופן הייצור והשוני בשיפורים הטכנולוגיים, בד בבד עם רגולציה כבדה, זאת כמובן לצד תפוקת כוח העבודה. לכן, יש לפעול בשני אפיקים מרכזיים; הראשון והמיידי - הבאת כוח עבודה מיומן, בין שבאמצעות עידוד תעסוקה מקומית או בהבאת עובדים זרים. אלה פעולות שהמשרד מוביל כיום, וכוללות הכשרות, הגדלת מכסות העובדים הזרים, הרחבת מאגר חברות ביצוע זרות ועוד.

"האפיק השני והאסטרטגי - תחילת תהליך של פרידה מהבנייה הקונבנציונלית וקידום והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בענף. התפיסה צריכה להשתנות, ומדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך עם התלות הגבוהה שלה בכוח עבודה בענף לאורך זמן. כוח העבודה המקומי מוגבל מאוד, וישראל מושפעת רבות ממצבה הגיאופוליטי ומיכולתה לכונן הסכמים בילטרליים עם מדינות בזמנים שונים".

"הטמעה של שיטות אלו תצמצם את כמות העובדים הנדרשת, תאפשר מעבר של כוח העבודה מאתר הבנייה אל המפעל, עם סביבת עבודה בתנאים נוחים, מיקום עבודה יציב מבחינה גיאוגרפית והתפתחות מקצועות חדשים"

ארן מוסיפה כי "עלינו לבנות מהיר וחכם יותר, באמצעות הטמעת שיטות בנייה מתועשות. אני מאמינה כי הטמעה של שיטות אלו תצמצם את כמות העובדים הנדרשת, תאפשר מעבר של כוח העבודה מאתר הבנייה אל המפעל, עם סביבת עבודה בתנאים נוחים, מיקום עבודה יציב מבחינה גיאוגרפית והתפתחות מקצועות חדשים, שיכולת הגיוס המקומית בהם גבוהה. יתר על כן, כניסת טכנולוגיות חדשניות לענף תביא לכניסתם של אנשי ונשות מקצוע מתחומים שונים, כגון הנדסת חשמל, מערכות, מדעי המחשב, מכניקה ועוד, שיוכלו להשתתף יחד ביוזמות ליצירת טכנולוגיות בנייה חדשות בתוך ישראל".

בימים אלו בונה יחידת החדשנות באגף בכיר לאסטרטגיה ומדיניות במשרד השיכון תוכנית מקיפה להטמעת חדשנות בענף. התוכנית תכלול תמרוץ להקמת מפעלי ייצור מקומיים של בנייה מתועשת, תמרוץ חברות סטרטאפ בשלבים שונים, עידוד ותמרוץ קבלנים לעשות שימוש בבנייה מתועשת, בין השאר במכרזים ממשלתיים, אימוץ תקינה בינלאומית, בניית תשתית דיגיטלית נדרשת בדגש על שימוש ב-BIM במיזמי הבנייה ועוד. לדברי ארן, "סעיפים מתוכנית זו נמצאים בהחלטות הממשלה החשובות שהוביל המשרד בתקופה האחרונה, בדגש על תוכנית הנדל"ן מתחילת חודש פברואר. מדובר בשינוי שענף הבנייה משווע לו שנים רבות, ועכשיו, בעקבות המלחמה, זה צו השעה".

2024-05-06T06:21:30Z dg43tfdfdgfd