גם אתם התאמצתם במלחמה? יש מי שמחכה לבונוס של 900 אלף שקל

גם אתם התאמצתם במלחמה? יש מי שמחכה לבונוס של 900 אלף שקל

הדיפלומטיה כפוית הטובה של שר התפוצות שיקלי מכוונת רק לבייס, אנבידיה בכל זאת אוהבת אותנו, ולמה 2024 הולכת להיות שנת המפנה של בינה מלאכותית ■ כל מה שצריך לדעת על היום שהיה בכלכלה

April 24th, 19PM April 24th, 19PM רוני לינדר

ב-7 באוקטובר הציבור הישראלי מוכה ההלם התגייס במלואו למאמץ המלחמתי: עשרות אלפי גברים צעירים עזבו משפחות ועבודה ויצאו למילואים, רבים מהם חזרו פצועים או במקרה הנורא איבדו את חייהם; פסיכולוגים, רופאות, עובדים סוציאליים – כולם התגייסו לעבודה או התנדבות סביב השעון בטיפול בנפגעים; עובדים מכל התחומים והדרגות לקחו ימי חופש ויצאו להתנדב, לעיתים תחת אש, בחקלאות, בסיוע למפונים, בהסעות של אזרחים הנצורים בבתיהם, בחלוקת מזון.

אבל יש גם מי שהמאמץ שלו שווה הרבה מאוד כסף: בדירקטוריון בזן חשבו שיהיה זה ראוי להגדיל את המענק השנתי לו זכאי מנכ"ל החברה, אסף אלמגור, מ-2.1 מיליון שקל בשנה ל-3 מיליון (מלבד תנאי העסקתו האחרים שכוללים שכר חודשי של 172 אלף שקל ותשלומים מבוססי מניות של עוד מיליונים). הנימוק: אלמגור הוא מנכ"ל מוצלח ומסור, שהתמודד באופן מיטבי עם אתגרי התקופה, ובפרט הפעלת החברה בזמן המלחמה תוך שמירה על הביטחון האנרגטי של ישראל.

בעלי המניות של בזן חשבו אחרת, ולא אישרו את הגדלת המענק. אבל קשה להשתחרר מהמחשבות על האופן הבלתי צודק שבו השוק החופשי מתגמל אנשים שהיו מעורבים במלחמה: הפער הבלתי נתפס בין הפסיכולוגית שעזבה הכל, נסעה לאילת וטיפלה בהתנדבות באנשים שעברו טבח, חייל המילואים שעזב משפחה וסיכן את חייו במשך חודשים רצופים בעזה כשהעסק שלו מתמוט – לבין מי שפשוט עשה את עבודתו, החשובה לכל הדעות, ויש מי שחושבים שמגיע לו על זה בונוס של 900 אלף שקל לשנה. יחד ננצח, אבל נתוגמל באופן (מאוד) דיפרנציאלי.

נושך את היד של ביידן

בתקופה שבה רק דיפלומטיה עדינה ומתוחכמת יכולה, אולי, לשפר מעט את מצבם הקשה של ישראל ושל יהודים ברחבי העולם, תמיד אפשר לסמוך על חברי הממשלה שיגיעו עם פטיש חמישה קילו לתוך חנות החרסינה של יחסי החוץ העדינים שלה, כדי להחריב עוד קצת ממה שנשאר ממעמדה הבינלאומי השביר.

והפעם, האוחז בפטיש הוא לא אחר מאשר שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי. ביום שבו הקמפוסים בארצות הברית בוערים מהפגנות נגד ישראל, שיהודים בעולם חוששים לשלומם הפיזי, ושעות ספורות אחרי שהסנאט האמריקאי מאשר חבילת סיוע צבאי בשווי של כ-14 מיליארד דולר לישראל שהוביל ביידן באופן אישי – עולה השר לריאיון בכאן רשת ב ואומר את הדברים הבאים: "ביידן ידיד של ישראל אבל נתון ללחצים כבדים שמופעלים עליו, הייתי בוחר בטראמפ וברפובליקאים. הוא אמר 'דונט' לחיזבאללה ולאיראן בתחילת המלחמה וראינו את התוצאה".

קשה שלא לפרש כך את הדברים של שיקלי: הוא מקריב את האינטרסים ויחסי החוץ של ישראל לטובת קצת מחיאות כפיים בבייס שלא אוהב את ביידן. הוא בוחר לנשוך חזק את היד שמזינה את הביטחון הישראלי – ממש שעות ספורות אחרי שזו העניקה לישראל כסף וחימושים שהם תנאי הכרחי להגנה על אזרחי ישראל מול איומים חסרי תקדים. הוא מתערב בפוליטיקה האמריקאית ובוחר שם צד במפגיע ובהתרסה, למרות מדיניות ארוכת שנים של ברית ישראלית עם שתי המפלגות. קשה להניח ששיקלי לא מבין את זה, אבל זה כנראה פחות חשוב לו מגזירת הקופון הרגעי לקראת ההתמודדות הצפויה על מקומו במפלגה.

למעשה, שיקלי הוא תמונת מראה עצובה של ביידן: הנשיא האמריקאי שנמצא חודשים לפני בחירות גורליות וצמודות יוצא להגנת ישראל שוב ושוב, אף על פי שזה פוגע בו ובמפלגה שלו בקרב הבייס הפרוגרסיבי. ולעומת זאת, השר הזוטר מישראל שמפגין כפיות טובה מדהימה, מתראיין בקולו ומתנגח אישית בנשיא שעשה יותר מכל נשיא לפניו לטובת ישראל, עבור האפשרות התיאורטית לשפר מעט את מצבו בפריימריז של המפלגה שיגיעו יום אחד. אגב, התמיכה שלו בטראמפ מעט אירונית לאור הפלירטוט של האחרון עם אנטישמיות: רק בראש השנה האחרון הצהיר כי יהודי שמצביע לדמוקרטים הוא "חסר ידע או לא נאמן", ולפני שנתיים אירח בביתו פעיל אנטישמי ידוע.

שיקלי נכנס לפוליטיקה על הטיקט של הדור החדש, העדכני והערכי של הפוליטיקה הישראלית הממלכתית. עם רזומה של מ"פ באגוז, השכלה אקדמית מרשימה, קיבוצניק וגם ימני, מסורתי שמתפלל בבית כנסת קונסרבטיבי, ומעל הכל – איש חינוך שניהל מכינה קדם צבאית לטיפוח עתודת מנהיגות צעירה בקרב צעירים וצעירות אידיאליסטים לפני צבא. איפה האידיאלים האלה והמנהיגות ואיפה ההתנהגות חסרת האחריות שהוא מפגין פחות משנתיים אחרי ששוריין על ידי נתניהו בליכוד? וכמה זה אירוני שבתקופה שבה יהודים בכל העולם מושפעים יותר מאי פעם מהתנהלות ממשלת ישראל, דווקא שר התפוצות והמאבק באנטישמיות יוצא בהצהרות שרק עלולות לסבך אותם – וגם נותן סוג של גט כריתות לרוב היהודי בארצות הברית, שבאופן מסורתי מצביע למפלגה הדמוקרטית.

מה עוד קורה

1. עם לבדד ישכון, אבל עדיין יש פה ושם חדשות טובות: ענקית הטכנולוגיה אנבידיה רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי Run:ai, בסכום שמוערך ב-600 מיליון דולר

2. עסקה גדולה גם בגזרת הביוטק: חברת התרופות נקטר רכשה רישיון למסחור נוגדן חכם של הסטארט־אפ הישראלי ביולוג'יק דיזיין, שמכיל מנגנון שמווסת את מערכת החיסון. הטכנולוגיה החדשנית עשויה לסייע לחולים במחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה וקוליטיס

3. "זו המהפכה הכי גדולה שראינו, ואנחנו רק בתחילת הדרך. היא תהיה גדולה יותר מהסמארטפון ואולי גדולה יותר מהאינטרנט" – מחקר חדש של בנק אוף אמריקה מסביר מדוע 2024 תהיה שנת השינוי של בינה מלאכותית, ומסמן את 50 החברות שצפויות להוביל את התחום

4. "פרדוקס מודי": ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הוא לא המנהיג הפופוליסט השגרתי – הוא נהנה מפופולריות לא רק בקרב המעמד הנמוך אלא גם בקרב האליטות, וצפוי לזכות בקדנציה שלישית בבחירות הנוכחיות. יש לכך שלושה הסברים: פוליטיקה מעמדית, צמיחה כלכלית והערצה של שלטון גברתני על ידי האליטות

5. אף שהחרדים סובלים ממצוקת דיור רצינית, הם גם חוששים ומתנגדים ליוזמות של התחדשות עירונית. התוצאה: יותר יישובים חדשים, ופחות מדי פרויקטים של התרחבות ביישובים קיימים. מה אפשר לעשות כדי לשנות את התפיסה?

2024-04-24T16:51:42Z dg43tfdfdgfd