איך ניתוק יחסי הסחר עם טורקיה ישפיע על הכיס שלכם, והאם זה מהלך הפיך?

איך ניתוק יחסי הסחר עם טורקיה ישפיע על הכיס שלכם, והאם זה מהלך הפיך?

אילו מוצרים יושפעו מהמהלך, האם יש עוד מדינות שעלולות לנתק יחסים והאם החרם ישפיע גם על מחיר הנפט? ■ שאלות ותשובות

May 02nd, 22PM May 02nd, 22PM דניאל שמיל

מה קורה עכשיו?

טורקיה תכריז, כנראה, על עצירה מוחלטת של כל הסחר עם ישראל — יצוא לישראל ויבוא ממנה. בנוסף לחומרי גלם, שיצואם נעצר לפני חודש, ייעצר יצוא מוצרים מכל סוג הנשלחים במכולות וכן שילוח מכוניות לישראל. סוכנות הידיעות והמידע הפיננסי בלומברג דיווחה על הצעד הצפוי מפני שני מקורות הבקירים בנושא, אף שטורקיה לא הכריזה עליו רשמית עדיין. כבר היום (חמישי) התלוננו יבואנים ישראלים על עיכובים ביבוא מטורקיה, ו-UPS הודיעה שכצעד מונע — היא מפסיקה את המשלוחים מהמדינה.

טורקיה לא עצרה כבר את הסחר עם ישראל?

לפני כארבעה שבועות, טורקיה הודיעה כי תגביל את היצוא לישראל, אבל הצעד היה מוגבל לסחורות מסוגים מסוימים, לפי רשימה שגובשה בטורקיה. משרד המסחר הטורקי הודיע אז כי יטיל הגבלות על יצוא של מוצרים מסוימים שעלולים לשמש למטרות צבאיות, ובהם ברזל לבנייה, מכונות לבנייה, מוצרי איטום לבנייה, זכוכית לבנייה, תרכובות כימיות, שיש, מכונות לעיבוד מתכת, דשן כימי, דבק, מלט, אלומיניום ומוצרי פלדה שטוחה. במשרד היצוא הטורקי אמרו כי ההגבלות הוטלו בשל האחריות של ישראל להרג ולהרס בעזה, ובשל התעלמותה מהחלטות בינלאומיות.

למעשה, עוד לפני כן התנתקו קשרי התעופה והתיירות בין ישראל לטורקיה. טורקיש איירליינס, שהייתה מחברות התעופה הפעילות ביותר בנתב"ג, הפסיקה את טיסותיה לישראל באוקטובר, ללא תוכניות לחזור בטווח הנראה לעין. באמצע אוקטובר, המטה לביטחון לאומי קרא לישראלים ששהו בטורקיה לצאת מהמדינה בהקדם האפשרי.

אילו מוצרים יושפעו מהמהלך הטורקי?

היבוא מטורקיה מגוון מאוד. הוא כולל חומרי גלם, כמו מתכות (27% מהיבוא), אך גם מוצרים מוגמרים — ממכונות כביסה ועד מכוניות. ישראל מייבאת מטורקיה גם פירות וירקות, יהלומים, זהב ושאר אבנים ומתכות יקרות. כל המוצרים האלה יוכלו להגיע לישראל גם בעתיד, אך יהיה צריך לשלוח אותם בדרכים ארוכות יותר, למשל דרך יוון. הדבר ייקר את מחירם במעט. במקרה של מכוניות, שם מוטל מס קנייה גם על מחיר המשלוח, עליית המחירים עלולה להיות מורגשת.

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון בינלאומי המתמחה בטורקיה, אומרת כי "יש טווח גדול של מוצרים שמיובאים מטורקיה. הרבה מהם מגיעים משם בזכות יתרון המחיר, ואם מוסיפים עוד תחנות בדרך, המחיר עולה — והיתרון אובד". מדובר, למשל, במוצרי מזון וטואלטיקה שנמכרים בישראל תחת המותגים הפרטיים של רשתות השיווק, מוצרי חשמל, חלקי חילוף למכוניות וגם המכוניות עצמן. לינדנשטראוס מעריכה כי הדבר יוביל לעליות מחירים של מוצרים רבים.

גם יבואנים החלו לאותת על עליית מחירים. ליאור חמו, מנכ"ל אתר הסחר "לאסט פרייס", אומר: "הפסקת הייצוא לישראל עלולה להוביל לעלייה של 35% במחירים של מוצרי חשמל, ובמקרים מסוימים אף יותר מכך".

מה היקף הסחר עם טורקיה?

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ב-2022 הגיע היבוא מטורקיה לשיא: 5.7 מיליארד דולר (ללא יהלומים). ב-2023, היבוא ירד ל-4.6 מיליארד דולר. הירידה הזאת מיוחסת גם לרעידת האדמה שהתרחשה בטורקיה, אבל גם למתיחות בין המדינות עקב המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר. היבוא מטורקיה היה משמעותי במיוחד לענף הבנייה, שייבא מטורקיה כמה סוגי ברזל וכן מוצרי גמר כמו אסלות ואמבטיות.

היצוא מישראל לטורקיה ב-2023 הסתכם ב–1.6 מיליארד דולר (ללא יהלומים), לעומת 2.3 מיליארד דולר שנה קודם לכן.

לפי ד"ר לינדנשטראוס, "טורקיה משמעותית בהרבה עבור ישראל לעומת המשמעות של ישראל עבור טורקיה. בשיא, טורקיה היתה היצואנית החמישית בישראל, אך ישראל הייתה רק יעד היצוא העשירי של טורקיה. זו מכה לא קלה לכלכלה הטורקית, אבל מכה כואבת יותר עבור ישראל".

האם יש מדינות נוספות שעלולות לנתק את קשרי המסחר עם ישראל?

עם התגברות הביקורת הבינלאומית על ישראל, גברו החששות מחרם סחר מצד מדינות שונות — בעיקר מדינות ערביות, ואפילו ירדן ומצרים, החתומות על הסכמי שלום עם ישראל. עם הטלת ההגבלות הטורקיות הראשונות על היצוא לישראל באפריל, אמר יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי: "קיים חשש אמיתי מפני חרם וסנקציות כלכליות מטעם מדינות נוספות וחברות בינלאומיות".

ד"ר לינדנשטראוס מוסיפה: "לישראל הסכמי סחר עם טורקיה, וליבואנים וליצואנים יש הסכמים חתומים עם חברות טורקיות. זו אולי הסיבה שבגללה טורקיה לא הודיעה רשמית על עצירת הסחר, אלא נקטה צעדים לא רשמיים. בהסכמי סחר נוח ללכת במרחב העמימות. עוצרים, אבל לא מצהירים, כדי להימנע מבעיות משפטיות. החשש הוא שגם מדינות אחרות ישבשו את הסחר עם ישראל, גם בלי להצהיר על כך. התחליף הגדול ליבוא מטורקיה הוא סין, וצריך לעקוב ולראות כיצד ינהגו שם".

האם השינוי במעמד הבינלאומי של ישראל מאיים על היבוא והיצוא ככלל?

גם אם המתיחות עם מדינות מסוימות תביא לשינוי בקשרי הסחר עימן, בינתיים נראה כי אין שינוי דרמטי ביצוא מישראל וביבוא אליה. יצוא הסחורות מישראל מדשדש עוד מ-2022, אבל לא צלל בחודשים האחרונים; ויבוא הסחורות ירד מעט בחודשים האחרונים של 2023, אבל שב ועלה מאז. לפי התחזית האחרונה של בנק ישראל, מ-8 באפריל, היצוא הישראלי צפוי לרדת השנה בכ-1%, והיבוא האזרחי צפוי לרדת בכ-4%.

האם ההחלטה צפויה להתהפך אם הסכם כלשהו ישים סוף למלחמה, או שזה צעד תמידי?

יבואנים גדולים אמרו כי טורקיה כבר פעלה נגד ישראל בעבר, והיחסים שבו והתחממו. שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אומר: "כולנו תקווה שגם המשבר הזה יחלוף במהרה ונחזור לעשות עסקים עם המגזר העסקי בטורקיה. אנחנו למודי משברים מול ארדואן והממשל הטורקי, ובטוחים שגם זה יעבור."

אולם, ד"ר לינדנשטראוס מעירה כי "טורקיה הייתה יציבה מאוד בשמירה על הסחר עם ישראל גם בתקופות של מתיחות ביחסים, כמו בתקופת משט המרמרה. מה שאנחנו רואים כעת הוא סטייה מאוד משמעותית מהמדיניות הזאת. גם אם טורקיה תנסה להרגיע את המצב בהמשך, ישראל לא יכולה לחזור למצב של עסקים כרגיל. ישראל צריכה להיערך למציאות חדשה, עם ספקים אחרים, כתחליף לטורקיה".

האם יש סחר ביטחוני בין ישראל לטורקיה?

בעבר היה יצוא נרחב של מוצרים ביטחוניים מישראל לטורקיה, וישראל אף השביחה טנקים עבור הצבא הטורקי. אולם יחסים אלה נעצרו עוד בעשור הראשון של המאה ה-21, ולא חודשו מאז.

האם החרם הטורקי ישפיע גם על יצוא הנפט לישראל?

בשלב זה, לא ברור אם טורקיה החליטה גם להפסיק לייצא נפט לישראל דרך שטחה. אם יוחלט כך, תהיה זו החלטה דרמטית, שכן לפחות 20% מהנפט המגיע לישראל עובר דרך טורקיה. ב-2006 נחנך צינור הנפט באקו־טביליסי־ג'יהאן, שמחבר את אזרייבג'אן, גיאורגיה וכורדיסטאן (שבשטחי עיראק) לנמל ג'יהאן שבטורקיה, ומשם הנפט נשלח לישראל במיכליות. הצינור קיצר את זמן ההפלגה לישראל משבעה ימים ל-12 שעות בלבד.

40% נוספים מהנפט מגיעים מקזחסטאן, שמזרימה את הנפט לרוסיה, שם הוא מועבר למיכליות דרך נמל נובורוסיסק שבים השחור. לא סביר שטורקיה תפגע בספנות מהים השחור לים התיכון. בענף האנרגיה מעריכים, בשלב זה, כי טורקיה לא תעצור את יבוא הנפט, שכן בכך היא תגרום למשבר חריף עם בת בריתה אזרבייג'אן. עם זאת, ישראל מנסה לגוון את מקורות היבוא של הנפט שלה כדי לא להיות תלויה באף מדינה וכדי לשכך את התנודות החריפות במחירים. הנפט בישראל משמש בעיקר לתחבורה — הוא מזוקק לבנזין ולסולר, ורק מיעוטו הופך למזוט, דלק כבד שמתאים לתחנות כוח ולאוניות, בין היתר. הנפט שמופק בקווקז ובקזחסטאן מתאים במיוחד לשימושים אלה, ולכן מעבר למקורות אחרים — ממדינות אפריקה, למשל — עלול להפוך את הזיקוק ליקר יותר.

חברת בתי זיקוק (בז"ן), הספקית העיקרית של תזקיקי נפט לתחבורה למשק הישראלי, עלולה להיפגע מהחלטתה של טורקיה. בדו"חות הכספיים ל-2023 התייחסה בז"ן לסיכון זה וכתבה: "נכון לסמוך לאישור הדו"ח, מדינות מסוימות בעיקר במזרח התיכון אוסרות על קיום עסקים עם ישראל או עם חברות ישראליות. מצב של עימות מזוין שיוביל לדעת קהל שלילית ביחס לישראל או הרחבת החרם המוטל על ישראל למדינות נוספות הסוחרות עם ישראל, עלולים לפגוע ביכולת החברה לקנות נפט גולמי או תשומות אחרות וכן ביכולת החברה להובילם לנמלים בישראל".

על פי הערכות, בז"ן עדיין לא קיבלה אישור לידיעות על אמברגו סחר מסוכניה ומלקוחותיה בטורקיה, אולם אם יתממש האיסור על הסחר עם ישראל — החברה עשויה לייבא נפט גולמי משווקים אחרים כמו מערב אפריקה ואמריקה הלטינית וייתכן שתעקוף את הקושי לייבא נפט מנמלים טורקיים באמצעות רכישות מחברות הסחר הגדולות בקומודיטיס בנמלים פחות עוינים לישראל.

במשרד האנרגיה אמרו בתגובה כי אינם מתייחסים למקורות יבוא הנפט לישראל.

2024-05-02T19:08:49Z dg43tfdfdgfd