לזכור ולא לשכוח: במקום להיבעט הביתה — הם נלחמים על זמן מסך בפריים טיים
לזכור ולא לשכוח: במקום להיבעט הביתה — הם נלחמים על זמן מסך בפריים טיים
השייח' אוחנה חובב הכיבודים, שלאחרונה נמצא אחראי למותם של 45 מתפללים, מתקוטט עם שרה שקבעה שיא של הרוגים בדרכים; ועם נאשם שחתום על קטסטרופה ומחפש כעת עסקה (בבית המשפט) ■ המחלוקת: מי ינאם יותר ביום הזיכרון — אחרי שהקהל השכול הורחק ממנו
May 04th, 20PM May 04th, 20PM אבי בר-אלי"לאחר שעלתה סכנת הצפיפות בחדות רבה כל כך, והובהר החשש הממשי לחיי אדם בהילולה... לא יכול היה אמיר אוחנה להישאר 'משקיף מן הצד'. נוכח כל האמור הגענו לכלל מסקנה כי ח"כ אוחנה נושא באחריות אישית בהתאם לממצאים שפורטו. ח"כ אוחנה כבר אינו משמש שר לביטחון הפנים, ואנו ממליצים כי הוא לא ימונה בעתיד לתפקיד זה".
הדיו על חקירת מותם של 45 קורבנות מירון לא יבשה — וזה שנחלץ בשן ועין מחיסול הקריירה הפוליטית שלו, כבר מיהר לשכוח מאחריותו למחדל.
השייח' אוחנה — זה שרק אסון 7 באוקטובר מנע ממנו להוציא בשבוע שעבר מיליון שקל כדי לממן עבור עצמו אירוע מימונה במשכן — לא מוכן למחול על כבודו. האחראי למותם של 45 מתפללים לא זו בלבד שלא התפטר, הוא דורש כעת לשמור על זכותו לנאום בטקס יום הזיכרון הממלכתי, ולא פעם — אלא פעמיים: בפתיחת הטקס וכשידליק את המשואה הראשונה.
מתכבדים לחלטר
הסבירו לאוחנה שהשנה הוחלט לצמצם את הנאומים כדי להקדיש יותר זמן לפרק הזיכרון המעובה ולעשרות מדליקי המשואות. מה לעשות? הממשלה ייצרה יותר מדי קורבנות.
הזכירו לאוחנה שהטקס יוקלט וישודר, ללא קהל, ושאפילו ראש הממשלה יישא דברים קצרים בווידאו ולא יהיה נוכח — אבל השייח' לא מוכן לוותר. "75 שנה הנואם המרכזי הוא יו"ר הכנסת. את לא יכולה לבטל את זה", קבל באוזני מירי רגב, מפיקת־העל ושגרירת אשת ראש הממשלה, שבזמנה הפנוי מחלטרת כשרת תחבורה.
"בטח שאני יכולה", ענתה לו בהתרסה. "אתה רוצה להגיד משהו? תגיד במשואה", צוטטה רגב ב–ynet. בעדינותה המוכרת בחרה בניסוח שמרים להנחתה.
"אם יו"ר הכנסת לא יהיה — גם הכנסת לא תהיה!", הנחית אוחנה, וכלקח מ-7 באוקטובר — לא היסס לקחת בני ערובה: הוא הורה למשמר הכנסת לנטוש את החזרות לטקס תיכף ומיד. רוצה לומר: הכנסת — זה אני, ואם אני לא טס, אף אחד לא טס.
הכנסת, הדגיש אוחנה — לא תקבל בהכנעה את רמיסתה. גם אם הפכה בתקופתו למשכן מבחיל של ליצנים, לקורבן של פעלולים פוליטיים — וגם אם דוכן הנואמים במליאה הפך לבימת הסטנד־אפ הפופולרית במדינה — יש קווים אדומים שלא חוצים. עם כל הכבוד להורים השכולים שהורחקו השנה מהיציעים — הכבוד של השייח' אוחנה לא נופל מזה של החללים.
סוגרת כל פינה
רגב היא כמובן שליחה. זו התכלית לשמה מונתה. מדובר במהלך שתוכנן בקפידה, מכיוון שאין סיכוי שבאירוע הטלוויזיוני של השנה — פִּישֶׁר כמו אוחנה יזכה לזמן מסך כפול מזה של ראש הממשלה.
להזכיר, הנאשם בנימין נתניהו מנהל משפט. כל דקת פריים טיים חיונית כדי לשמור לו איזשהו סיכוי לעסקה (מול היועמ"שית, לא מול חמאס).
לכן בראשון שעבר הונחה לפני הממשלה הצעת מחליטים מטרימה. בזמן שאוחנה נרדם בשמירה, השרים הסמיכו את רגב "לערוך התאמה ושינוי במתכונת טקס הדלקת המשואות ובאופיו, ובכלל זה ביצוע תוספת, הסרה, שינוי של רכיבים שהיו נהוגים בו עד כה".
הכל בהתאם להמלצות "גורמי המקצוע האחראים על הטקס" — שבראשם יושבת גלית והבה־שאשו, יבוא אישי של רגב ממשרד התרבות, ואגב אורחא, נציגתה בדירקטוריון רשות שדות התעופה.
אין על מירי. סוגרת כל פינה. לו היתה רותמת פרומיל מכישוריה הנכלוליים כדי לשמור אמונים לתפקידה המיניסטריאלי, ספק אם היינו שוברים השנה שיא של יותר מעשור במספר ההרוגים בתאונות דרכים (140 בארבעה חודשים), וספק אם היתה נכשלת לפני שבועיים בתפירה הגסה מדי של מינוי מקורבה, עופר מלכה, למנכ"ל רשות שדות התעופה.
מה לעשות? כשיש לך הרבה על הראש, יהיו גם פשלות. אם רגב נדרשת להפיק טקס לשכתוב ההיסטוריה, לנהל קרבות בין מגה־אגואים, לשרת קבלנים שמחפשים עובדים זרים וגם לנפוש עם הבת באירופה באמצע דיונים על עסקת חטופים — איך יישאר לה זמן לקורבנות כבישים ולסידור אלגנטי יותר של ג'ובים?
בסופו של דבר כולנו בני אדם. ולמזלם של רגב, אוחנה ונתניהו — מתרגשים עלינו ימי זיכרון, כדי שכולנו נשכח.
2024-05-04T17:16:15Z dg43tfdfdgfd
