פוליטיקאים חרדים העבירו כספים בניגוד להנחיות המשפטיות — והתגאו בקומבינה

פוליטיקאים חרדים העבירו כספים בניגוד להנחיות המשפטיות — והתגאו בקומבינה

כספים קואליציוניים שיועדו לשיפור ההכשרה הטכנולוגית בסמינרים לחרדיות הופנו להפחתת שכר הלימוד — בניגוד להנחיות המשפטיות ■ עיתון "הדרך" של ש"ס הכריז על הישג פוליטי ■ את הקרדיט לתקציב נתנו לשר העבודה בן צור ולח"כ מקלב — ולא שכחו את דרעי וגפני

April 24th, 00AM April 24th, 00AM נתי טוקר

הכספים הקואליציוניים שאושרו במיליארדי שקלים בתקציבים 2023–2024 בעת מלחמה, מוצגים לעתים, בהחלטות ממשלה ובכנסת, כמיועדים לשפר את התעסוקה ואת פריון העבודה בציבור החרדי. אלא שבלא מעט מקרים, הם משמשים כהסוואה להזרמת כספים סקטוריאלית ולא שיוויונית על ידי הפוליטיקאים החרדים, שלא מייצרת ערך כלכלי, ומנוגדת לחוות דעת משפטיות.

מקרה מקומם במיוחד אירע בשבועות האחרונים סביב כ–50 מיליון שקל שאושרו בממשלה בכספים הקואליציוניים. במקרה זה, לא די שלכאורה לפחות חלק מהכסף הופנה ליעדים אחרים ולא לייעוד המקורי — הפוליטיקאים החרדים בחרו לחגוג בריש גלי, בעיתון המפלגתי, את הזרמת הכספים, שמנוגדת לכאורה להנחיות.

הכספים יועדו בהחלטה בוועדת הכספים בסוף 2023 לסמינרים — מוסדות לימוד לנשים חרדיות מעל כיתה י"ב. רוב הכספים הגיעו דרך משרד העבודה, וסכומים נוספים עברו דרך משרד החינוך והרשות לפיתוח כלכלי־חברתי של המגזר החרדי במשרד ראש הממשלה.

הסמינרים החרדיים לנשים, שהתמקדו בעבר במקצועות ההוראה, הגדילו בשנים האחרונות את היצע המקצועות. במסגרת שיתוף פעולה עם המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע (מה"ט) במשרד העבודה, כ–4,000 נשים חרדיות לומדות במסלול הנדסאי תוכנה בסמינרים. שכר הלימוד במסלול הזה גבוה יחסית — כ–20 אלף שקל בשנה. חלקו מיועד ללימודי ההנדסאות וחלקו מיועד למסגרת הסמינר.

באופן כללי, ההמלצה המקצועית במשרדי הממשלה היא שאין צורך להשקיע כעת משאבים בעידוד תעסוקה של נשים חרדיות, מפני שהיעדים שם הושגו או אפילו מוצו. לפי הגישה המקצועית, שכלולה גם בהמלצות בנק ישראל, עדיף להשקיע את הכסף בקבוצות אוכלוסייה אחרות — בעיקר בנשים ערביות וגברים חרדים.

ההמלצה מבוססת על נתונים. שיעור התעסוקה של נשים חרדיות בקבוצת הגיל 25–34 מגיע ל–81%, וכמעט משתווה לשיעור התעסוקה בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות באותם גילים (83%).

אף שקיים פער שכר בין שתי הקבוצות, לפי מחקר מינואר 2024 של ד"ר איתן רגב ויהודית מילצקי מהמכון החרדי למחקרי מדיניות, הפער נובע בעיקר ממספר שעות העבודה הנמוך יחסית של נשים חרדיות, שבדרך כלל מטופלות ביותר ילדים.

כך, פער השכר השנתי בין שתי קבוצות הנשים מתקרב ל–50% — אבל הפער השעתי — השכר לשעה משקף את הפריון — הוא 18%. בקרב הגברים פער השכר השעתי בין גברים חרדים לכאלה שאינם חרדים הוא 60%.

המשמעות היא שהפער במיומנויות ובפריון העבודה בקרב הנשים היהודיות אינו גבוה, ולכל הפחות אינו מצדיק התערבות ממשלתית מסיבית בשלב זה. ובכל מקרה, הביקוש ללימודים טכנולוגיים בקרב נשים חרדיות גם כך נמצא בשיאו.

הפתרון לסקטוריאליוּת: שיפור הפריון

למרות העדיפות להשקיע בגברים חרדים, במסגרת הכספים הקואליציוניים דרשו במפלגות החרדיות, משום מה, להזרים כסף ייעודי לסמינרים לנשים חרדיות. המטרה שנקבעה לכספים הייתה "טיוב איכות ההכשרה בסמינרים — מינהל לחינוך טכנולוגי".

על פניו, זו מטרה חיובית. הפוליטיקאים החרדים אמנם מתנכרים לצורך בהגדלת שיעור התעסוקה והפריון בקרב גברים חרדים, אבל לפחות מעוניינים להשקיע עשרות מיליוני שקלים בשיפור הפריון בקרב נשים חרדיות.

לאחר האישור בממשלה במאי 2023, כשהתחילו הדיונים על ניסוח התקנות ועל הקריטריונים לחלוקת הכסף, התברר שהפוליטיקאים החרדים מייעדים את הכסף הזה למשהו אחר. הדרישה שלהם הייתה שהכסף יופנה להפחתת שכר הלימוד בסמינרים, או למלגות לבנות הסמינרים.

במקום ש–50 מיליון השקלים יושקעו בשיפור פריון העבודה — הם ישמשו להפחתת שכר הלימוד לקבוצה סקטוריאלית. אף שבמשרדי הממשלה לא רואים צורך כרגע לתמרץ את הנשים החרדיות לרכוש השכלה כזו.

יתרה מזאת, בחינה משפטית העלתה כי צעד כזה הוא בעייתי. הפחתת שכר לימוד או חלוקת מלגות באופן ייעודי לבנות בציבור החרדי בלבד אינה שיוויונית כשאין הצדקה מיוחדת לתמרץ את הקהל הזה, שגם כך מציף את כיתות הלימוד — ולכן הייעוץ המשפטי פסל את הייעוד הזה.

אם, למשל, היו מייעדים את הכסף להפחתת שכר הלימוד לכל הנשים הלומדות במה"ט, גם נשים מהציבור הערבי — שם הצורך בתמרוץ ממשלתי קריטי פי כמה וכמה — היו נהנות מכך. אלא שאת זה הפוליטיקאים החרדים כמובן לא היו מוכנים לקבל.

מאחר שההנחיה המשפטית הייתה שלא ניתן להפחית שכר לימוד לקבוצה סקטוריאלית אחת, ה"פתרון" שנמצא הוא ייעוד הכספים האלה ל"שיפור הפריון וטיוב איכות הלימודים במגזר — למשל, פתיחת מעבדות והוספת שעת לימוד — ולא להפחתת שכר הלימוד באופן לא שיוויוני.

שר העבודה: "מדובר במהפכה של ממש"

אלא שלמרות הייעוד המפורש שנקבע לכספים האלו, ובניגוד להנחיות המשפטיות, הורים לבנות סמינרים במסלול מה"ט קיבלו הודעה שלפיה שכר הלימוד בשנת הלימודים הנוכחית יופחת ביותר מ–3,000 שקל. במקום שעשרות מיליוני השקלים יושקעו בשיפור ההישגים, הם מופנים להפחתת שכר הלימוד באופן לא שיוויוני, ובפועל — להזרמה סקטוריאלית של כספים.

ההצלחה של העסקונה החרדית להזרים את הכסף להפחתת שכר הלימוד, ולפחות בחלקו לא לשיפור הפריון, קיבלה תוקף רשמי כשעיתון הבית של ש"ס, "הדרך", הכריז על ההישג הפוליטי.

בשבוע שעבר פורסמה בעיתון ידיעה שזכתה לכותרת: "בשורה: תוכנית 'הזדמנות שווה' סמינרים יצאה לדרך; הוזלה בשכר הלימוד". בידיעה התבשרו הקוראים כי התקציב הושג בזכותו של שר העבודה,יואב בן צור(ש"ס), וח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) — וכי בעקבות תקצוב הסמינרים החליטו באיגוד הסמינרים להפחית את שכר הלימוד לכל הורה ב–3,300 שקל בשנה.

לא שכחו לתת קרדיט גם ליו"ר ש"ס, אריה דרעי, וליו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה).

פנינו לדוברו של שר העבודה בן צור בשאלה כיצד התאפשר להעביר תקציב שיועד לשיפור הפריון — להפחתת שכר הלימוד. בתחילה הוא טען: "אנחנו לא הוצאנו שום הודעה על זה. לשר אין קשר להורדת המחיר. זו החלטה של איגוד הסמינרים. אנחנו פעלנו על פי כל הנהלים".

במילים אחרות, השרים דאגו שהכסף יעבור, אבל איגוד הסמינרים הוא זה שהחליט שבמקום לשפר את איכות הלימוד — הכסף יופנה להפחתת שכר הלימוד. "אחרי שהשר שמע על הורדת המחיר, הוא בירך אותם", מסר דוברו.

אלא שבידיעה בעיתון "הדרך", מצוטט גם בן צור כמי שחוגג את המהלך — ומבהיר גם שהמטרה המקורית הייתה הורדת מחיר. "לאחר עבודה מאומצת הצלחנו להביא תקציב חסר תקדים, שחלקו יופנה להפחתת שכר הלימוד להורים. מדובר במהפכה של ממש", מסר בן צור בידיעה.

"מדובר בבשורה משמעותית מאוד", מצוטט מקלב בידיעה — ומסביר: "כיום, ההורים מתקשים לעמוד בתשלומי שכר הלימוד".

גם אם ההחלטה להפחית את שכר הלימוד הייתה של איגוד הסמינרים בלבד, זו החלטה בעייתית משום שהיא מנוגדת להנחיות המשפטיות ואינה שיוויונית. אלא שלפי הציטוטים בידיעה, נראה כי זו לא הייתה החלטה עצמאית של איגוד הסמינרים — הרי הפוליטיקאים החרדים מצהירים כי זו הייתה המטרה מלכתחילה.

מקלב: "באישור משרדי המשפטים והאוצר"

פנינו גם למנכ"ל איגוד הסמינרים, הרב יצחק אוסטרליץ, וניסינו להבין ממנו כמה כסף יופנה לשיפור איכות הלמידה, וכיצד הם מפחיתים את שכר הלימוד בניגוד להנחיות. אוסטרליץ לא מסר פרטים והפנה לבקשת תגובה במייל — שלא נענתה.

פנינו לדוברו של מקלב — הוא העביר תגובה בשמה של הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי, שלפיה "ברשות גאים בשיתוף הפעולה עם משרד העבודה, ובשאיפה שפרויקט חשוב זה יאפשר להנגיש לאלפי בנות הסמינרים ללמוד מקצוע משמעותי במשק בעל יכולת השתכרות גבוהה, מטרה המשותפת ובעידוד משרד האוצר. הפרויקט מבוצע על פי חוות הדעת המקצועיות והמשפטיות של משרד העבודה ובאישור משרד האוצר והמשפטים".

2024-04-23T21:19:05Z dg43tfdfdgfd